למעלה
ה
ואחר הודיענו ה' כל זאת בוא נבוא
לדון בנידון דידן, דהנה בהשקפה ראשונה היה מקום לומר, שאע"פ שהאוטובוס התחיל
את פעולתו בשבת, ויצא מבעוד יום לכוון התחנה אשר אדם זה ממתין בה, בכ"ז יהיה
מותר לו לנסוע ולהשתמש בו, דהרי פסקינן דבמזיד מותר לאחרים במוצאי שבת מיד, ולכן
אע"ג שיש כאן ענין של מעשה שבת, שהרי משום שהאוטובוס התחיל את פעולתו בשבת,
לכן הוא מגיע עתה לתחנה ואין צריך להמתין לו יותר זמן, בכ"ז מותר לאחרים
להנות ממעשה זה, ובפרט לפי המתבאר בחיי אדם (הל' שבת, כלל ט, אות יא) שכתב שם, דהא
דפסקינן כרבי יהודה, דוקא בדבר שנעשה בו מעשה בגוף הדבר, שנשתנה מכמות שהיה כמבשל
וכיוצא בו, אבל המוציא מרשות לרשות שלא נשתנה הדבר מכמות שהיה, אם בשוגג מותר
אפילו לו ואפילו בו ביום, ואם במזיד אסור אפילו לאחרים עד מוצאי שבת מיד.
ומ"מ יש להחמיר בכל איסורי תורה כמו במבשל, ע"כ. והמשנ"ב בביאור
הלכה (בסי' שיח, ד"ה אחת
משאר מלאכות) הביא ג"כ את דבריו בפשיטות ונראה שמסכים לדבריו. ע"ש. ב [ועתה
מצאתי כי גם הגאון בעל פרוה"מ "תפארת ישראל" כתב כדברים אלה
מדנפשיה בקובץ "כלכלת שבת" (בדיני מלאכת שבת, אות א) דכל מאי דאמרינן
שישראל שעשה מלאכה במזיד אסור לו להנות ממנה לעולם, היינו דוקא במבשל וכדו' שנהנה
מעצם המלאכה שנעשתה בשבת, אבל בהוציא מרשות הרבים לרה"י או איפכא שאינו נהנה
מגוף המלאכה, אף דבשבת אסור לו להנות ממנה, עכ"פ אחר השבת אפילו שהיה מזיד
בהוצאתו מותר גם למוציא להנות ממנה. ע"ש שהאריך לבאר דבר זה ולהביא ראיות
לדבריו. וראה בדבריו שם שרצה להעמיס דברים אלו ג"כ בדברי הטור והרמ"א
בשו"ע שהם כתבו דמאי דאמרינן המבשל בשבת וכו' לאו דוקא דה"ה בשאר
מלאכות, דכוונתם במש"כ שאר מלאכות היינו דומיא דמבשל שהמלאכה נעשתה בגופו של
דבר כגון שוחט נוטע וכדו', אבל אה"נ היכא דהמלאכה לא נעשתה בגופו של דבר, אין
דינו כדין המבשל אלא כדאמרן דאף לזה שעשאה במזיד מותר לו למוצאי שבת מיד.
ע"ש. וע"ע היטב בשו"ת תורה לשמה (סי' פא), ובשו"ת אז נדברו
(ח"ב סי' לו, וח"ג סי' יא). ע"ש].
הרי דבגוונא שלא נעשה מעשה בגופו
של הדבר קיל טפי, ואפילו במזיד ואפילו לזה שעשה את המלאכה, מותר למוצאי שבת מיד.
וה"ה הכא בנדו"ד דפעולת האוטובוס שהתחילה בשבת לא גרמה לשום שינוי בגופו
של דבר, אלא רק שע"י מעשה זה התקרב האוטובוס לתחנה והוי כמוציא מרשות לרשות,
דיש להקל בזה ויהיה מותר לנסוע בו. וכעין זה כתב ג"כ בשו"ת קנין תורה
בהלכה (ח"א, סי' עז) בענין מטוס שהוטס מחו"ל לישראל בשבת ע"י
ישראל, דמותר לטוס בו במוצאי שבת מיד, היות ולא השתנה גופו של דבר ע"י
האיסור. ובכה"ג מותר אף לעושה המלאכה, ואפילו כשעשאה במזיד, ע"ש.
ושו"ר בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג, סי' מח) שדן התם ג"כ בענין
כנדו"ד, וכתב שם, דליכא חשש של נהנה ממעשה שבת בכך שהאוטובוס הגיע מהר לתחנה
זו בגלל שהתחיל את פעולתו בשבת, מכיוון דהו"ל כמוציא מרשות לרשות, שיש הרבה
ראשונים שמתירים בכה"ג, היות ולא נעשה מעשה בגוף הדבר. ע"ש. אמנם איך שיהיה אף אם נימא דגם היכא שלא
השתנה גופו של דבר, דינו כדין המבשל בשבת, ליכא נ"מ לנידון דידן דהרי
סו"ס בכל גווני לדעת מרן לאחרים מותר במוצאי שבת מיד, ועל הא דינינן שיהיה
מותר לאחרים להשתמש ולנסוע באוטובוס זה.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi