למעלה
ביאור
מזמור למנצח בנגינות לפי הפשט
ולרוב חשיבותו של מזמור זה דלמנצח בנגינות שיש
לקוראו בכוונה ובהבנה, וזוכה בכך לדברים הרבה, הנה אמרתי דיש להביא כאן ביאור
המילים והענין דמזמור זה לפי פשוטו ממש לזכות בו את הרבים למען יזכו לחיים טובים
ארוכים ומתוקנים.
למנצח
בנגינות מזמור שיר -
כתב האבן עזרא בפי' תהילים (סז א) דמזמור זה לא ידוע מי חברו. ואולם המלבי"ם
(שם) כתב דמזמור זה נתייסד על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים על ענין שאול שנאמר בו
"על שאול ועל בית הדמים" שלא ניתן לקבורה ושהרג את הגבעונים, ושקט הרעב
עד שנתנו ז' מבניו של שאול למיתה וכו' כמבאר בשמואל ב (פרק כא). וקבלו חז"ל
שאז נתוספו גרים רבים, שראו איך דן הקב"ה דין גרים גרורים של אלו הגבעונים,
ויראו מפני ה' ויושר משפטיו. ור"מ אלשיך בפי' לתהילים (שם) פירש שמזמור זה
הוא תפילה על הגאולה, כי לאחר שדיבר שם במזמור שקודם לכן (מזמור סו) על הגלות
"הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים" וכו', מתפלל כאן למהר את הגאולה
ומבקש שתהיה לנו תשועה נפשית וגופנית במהרה. ע"ש.
אלהים
יחננו ויברכנו, יאר פניו איתנו סלה - שהקב"ה יתן חינו וחסדיו עלינו ויברכנו, ויאר פניו אלינו להראות לנו
פנים שוחקות וזאת שיצליחנו בכל מעשה ידינו לעולם ועד, סלה - לעולם ועד. [יחוננו -
שיגאלנו מן הצרות בדרך חן וחסד אפילו אם לא נהיה ראויים לכך. ויברכנו - בברכת עושר
ונכסים וכבוד, וחיים ארוכים, ובנים. יאר פניו אתנו סלה - יאיר בהשפעתו עלינו להאיר
שכלנו שנשיג מושכלות התורה בשלימות. ואלו ג' דרגות שאדם רואה בהם שלימות].
לדעת
בארץ דרכך, בכל גויים ישועתך - שעל ידי שיראו את מידת טובו של הקב"ה לישראל שהוא משפיע עליהם כל
טובות אלו, יוודע בעולם דרכיו הטובים של הקב"ה ודרכי טובו שעושה בעולם, ואז
גם כל אומות העולם יראו וילמדו את דרכי טובו של הקב"ה שהוא מגן ומושיע. והוא
שאמרו במדרש שוחר טוב (מזמור סז) אמר רבי ברכיה אין הקב"ה מושיע את ישראל
במעשיהם, אלא להודיע גבורתו ולהודיע שמו בעולם והוא שאומר (תהילים עג) "אתה
האל עושה פלא הודעת לעמים עוזיך", ונאמר (תהילים קו) "ויושיעם למען שמו
להודיע את גבורתו". ע"ש. (ולפי דברי המלבי"ם הנ"ל שענין זה
הוא על הגבעונים עם שאול וכו' אכן ראו בכך אומות העולם את דרכי חסדו של הקב"ה
שחס אף על הגויים ולא מחל על עלבונם).
יודוך
עמים אלהים, יודוך עמים כולם - הוא חוזר ואמר על הנאמר קודם, וככופל את הענין שוב, שכשיראו העולם את
מידת טובו של הקב"ה יודו לו לקב"ה וישבחוהו כל העמים וכל האומות כולם.
[יודוך עמים - אלו שבטי ישראל שנקראו "עמים" כמו שנאמר (בראשית מח)
"ונתתיך לקהל עמים". יודוך עמים כולם - אלו אומות העולם].
ישמחו
וירננו לאומים כי תשפוט עמים משור, ולאומים בארץ תנחם סלה - חוזר ואומר שלאחר שיראו את הנהגת הטוב
והיושר שעושה השי"ת עם ישראל ומשפיע עליהם כל הטובות הנ"ל, ישמחו וירננו
כל האומות בכך שיראו את משפטי ה' צדקו יחדיו כיצד הוא מנהיג את ישראל ביושר
וברחמים. וכן מאידך גיסא את המשפט שעושה למלכות האומות והיינו "לאומים"
שהוא מלכות כמ"ש (בראשית כה כג) "ולאום מלאום יאמץ", והיינו אותם
מלכיות שבאות לארץ ישראל להלחם עליה כמ"ש בענין גוג ומגוג (יחזקאל לט)
"והבאתיך עד ערי ישראל", ויענשו, ואז שאר העמים שלא באו למלחמה יודו
להקב"ה וישמחו שלא באו כי יראו שהקב"ה שופט צדיק בצדקתו ורשע ברשעתו.
והוא שאומר "ולאומים בארץ תנחם סלה" הלאומים שבאו לא"י ע"פ
משפטם שיקבלו יראו זאת שאר מלכי העולם, והיינו "בארץ תנחם סלה" הגויים
שהנחית והובלת אותם להביאם לארץ ישראל כמו (שמות טו יג) נחית בחסדיך" כמו הולכת
והובלת. בכך ילמדו שאר מלכי אומות את דרכי יושרו של הקב"ה, סלה - לעולם ועד.
יודוך
עמים אלהים, יודוך עמים כולם - חוזר וכופל הענין הנ"ל, יודו לך העמים על משפטיך הישרים הן מצד
שיראו את גבורותיך העצומים והיינו בחינת "אלהים" שהוא דין, במה שתשפוט
את מלכי אומות העולם. והן יודוך עמים כולם שיראו את מידת טובך וחסדך שאתה עושה
בעולם וכנ"ל.
ארץ
נתנה יבולה, יברכנו אלהים אלהינו - בא לומר השפע והברכה הגדולה שתהיה בארץ ישראל, שאע"פ שיבואו אליה
עמים רבים ויהיו צריכים למזון רב, בכל זאת יהיה שפע וברכה שיספיק המזון לכולם,
ואומר כאן בדרך רמז "ארץ נתנה יבולה" אע"פ שאר"י כבר נתנה את
יבולה וקצרו את התבואה של שנה זו, בכ"ז "יברכנו אלהים אלהינו" תשרה
הברכה בתבואה זו באופן שיהיה גם לאומות העולם לשבוע ולהותיר. [ועוד נרמז כאן שהארץ
עצמה תתן את יבולה מעצמה ולא יצטרכו לחרוש ולזרוע, וכמו שדרשו חז"ל (שבת ל
ע"ב, וכתובות קיא ע"ב) "יהי פיסת בר בארץ" שעץ החיטה עצמו
יהיה סולת ויגדלו גלוסקאות ועוגות על העצים וכו'. ע"ש.
יברכנו
אלהים, ויראו אותו כל אפסי ארץ - חוזר ואומר "יברכנו אלהים" שאחר שיראו כל אומות העולם כיצד
הקב"ה מברך את ישראל ועושה עמהם את כל הטובות הגדולות האלה, לגודל טובות אלה
יגיע שמועתו אף למרחקים. אז "ויראו אותו כל אפסי ארץ", גם אותם הרחוקים
שנמצאים בקצות הארץ ישמעו את כבודו וגודלו של הקב"ה, בראותם שהוא משגיח ומשיב
גמול טוב לטובים ויראו ממנו וישבחוהו. וכוונתו לומר בזה דעל כן ראוי הוא שיברך
הקב"ה את ישראל, כיון שעי"ז ימשך כבוד גדול לשמו יתברך שאז אף הגויים
הנמצאים בקצות הארץ ישמעו מגודלו ורוממותו ויתגדל ויתפאר שמו בעולם.
וראה עוד בענין מזמור זה גם להגאון בעל החוות
יאיר בס' מקור חיים הל' תפילה (סי' קלב עמוד קעט דפו"ח ירושלים תשד"מ)
שכתב שם: מזמור למנצח בנגינות וגו' לפי ציור המנורה מסוגל
לנצחון ולכמה דברים,
ויש רמז במספר מלת קני מנורה גביעיה כפתוריה ופרחיה, ונדפס תחתיה צו"ם
הכ"ם, צו"ם הוא סופי ג' פסוקים האחרונים ועולה גימ' קו"ל,
והכ"ם סופי ג' פסוקים הראשונים ועולה גימ' אדנ"י, ור"ת פסוקי
צו"ם הוא יא"י ר"ת אברהם יצחק יעקב גימ' אהי"ה, ור"ת
פסוקי הכ"ם הוא אל"י, וסוד אל"י הכ"ם היא שעמדה לאברהם אבינו
ע"ה במלחמת המלכים ולשרה עם פרעה, כמ"ש בגלי רזיא הביאו בילקוט ראובני
(פר' לך לך עה"פ וירדוף עד דן) מלאך מ"ט ומלחמה ז'. ראש וסוף פסוק אמצעי,
י"ה. עכ"ד. ע"ש. ובעיקרם של דברים שכתב האבודרהם (הנ"ל) לרמוז
בחשבון השמות הרמוזים בה, עי' בזה בדבריו בסדר שחרית של חול ופירושה (עמוד קכד).
יעו"ש. וראה בזה נמי בס' שלמי ציבור (משפט הזמירות וביאוריהן דף סו ע"א)
דהרב המגיה מהר"א חיון נמי כתב בזה בטעם אמירת מזמור זה בצורת המנורה וז"ל:
טעם אמירת מזמור אלהים יחננו כו' כתב בספר אבודרהם ז"ל אחר ס' התפילה מפני
שנקרא מזמור המנורה, והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש
וכאלו מקביל פני שכינה, כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה וגם יש בה
מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבז' קני המנורה
שעולין למנין מ"ט, כיצד גביעים כ"ב פרחים ט' כפתורים י"ב נרות ז'
סך הכל מ"ט ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה מלקחיה תרי
ומחתותיה תרי עכ"ל. ע"ש.
וראה בזה נמי עוד לרבינו החיד"א בס'
יוסף תהילות (פרק סז) שכתב בענין מזמור זה דלמנצח בנגינות וז"ל: ראיתי להרב
מהר"ש ויטאל ז"ל בנו של רבינו מהרח"ו ז"ל שכתב בס' חמדת ישראל
דז' פסוקי המזמור כנגד ז' קני המנורה, והם כנגדם למעלה חג"ת נהי"ם, ויש
בו מ"ט תיבות כנגד מ"ט שערי בינה המריקים שפע לשבעה קני מנורה, והאריך
הרבה בשמות היוצאים מהמזמור הזה ומספר האותיות ע"ש. עכ"ד. יעו"ש.
ועוד כתב רבינו החיד"א (שם) בענין מזמור זה דכתיב בו "אלהים יחננו
ויברכנו יאר פניו אתנו סלה",יסתכל המסתכל דיש כאן
מברכת כהנים "יברך ויחונך יאר",
"לדעת בארץ דרכך" אפשר שהוא רמז נגד "ישא ה' פניו אליך"
והיינו דקאמר "לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך", שיוודע בארץ דרכך הפרטי
והמיוחד ובכל גוים ישאו ויתנו בישועתך, וידעו כי ישא ה' פניו אליך, וכנגד
"וישם לך שלום" אמר "יודוך עמים אלהים יודוך עמים כולם"
שהושעת ישראל כי כל העמים ישלימו, "ארץ נתנה יבולה" וכו' זהו עיקר
ה"שלום" כמו שאמר הכתוב "השם גבולך שלם חלב חטים ישביעך".
עכ"ד. יעו"ש. והנה כבר הבאנו לעיל מדברי הגר"ח פלאג'י שכתב להמליץ
יושר בענין מה שכתבו בספרים לומר למנצח בנגינות בעת ברכת כהנים, ואין בזה משום חשש
שאמרו בגמ' סוטה (מ ע"ב) כלום יש עבד שרבו מברכו ואינו מסביר לו פנים לשמוע
הברכות, דיש להתיר בזה כיון שיש קשר בין ברכת כהנים למזמור זה וכמו שכתב
הגר"ח פלאג'י שם והבאנו בס"ד את דבריו לעיל, ועתה חזינן בדבריו אלה של
רבינו החיד"א דאכן יש עוד קשר בדברים ומכוונים הברכות זה כנגד זה. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi