למעלה
י) ויש לציין שאע"ג דחזינן
דמתבאר מדברי הסמ"ג (הנ"ל), דברכת הארוסין אינה ברכת המצוות, ולכן אחר
יכול לברך ואין חיוב שדוקא החתן בעצמו יברך ברכה זו, וכמו שהביא הרמ"א בשמו. אין
זה סותר למה שראינו לעיל (ריש אות א) שהסמ"ג (עשין מד) ס"ל שיש מצות עשה
בקידושי אשה, דיש לבאר דבריו ע"פ הר"ן הנ"ל (ריש פרק קמא דכתובות) שכתב
דהיות והארוסין לא הוו גמר המצוה, לכן אין מברכים עליה אקב"ו לקדש אשה. והכא
נמי ס"ל להסמ"ג דאמנם שבמעשה הקידושין איכא מ"ע, אולם לגבי ענין
הברכה, היות וסו"ס הקידושין אינם גמר המצוה, לכן א"א להחשיב ברכה זו
בגדר ברכת המצוות, אלא היא ברכת השבח. ועפ"ז יבוארו עוד ראשונים דחזינן
בדעתייהו דס"ל שיש מצות עשה לקדש אשה, ובכ"ז מבואר מדבריהם דברכת
הארוסין לא הוי ברכת המצוות. דבשאילתות לרב אחאי גאון (שאילתא טז) כתב, שיש לברך
ברכת הארוסין אחר הקידושין, וא"כ מתבאר מדבריו דברכה זו אינה
ברכת המצוות, ולעומת זה הא ס"ל בפר וזאת הברכה (שאילתא קסה) שיש מ"ע
לקדש אשה. וכן מצינו כעין זה גם להרשב"א בתשובה (ח"ד סי' רו) שכתב שם
דיש לברך את ברכת הארוסין לאחר הקידושין, וכ"כ נמי הסמ"ק (מצוה קפג), וכ"כ
החינוך (מצוה תקנב), וכ"כ הרמב"ן בחי' לפסחים (ז ע"א) והובאו דבריו
בר"ן (שם) וכ"כ נמי רבי דוד בונפיד תלמיד הרמב"ן בחידושיו לפסחים (ז
ע"ב) [ומסתמא בשיטת רבו הרמב"ן אמרה], וכ"כ האור זרוע ח"א (סי'
כה) בשם בה"ג דיש לברך ברכת הארוסין לאחר הקידושין, וכ"כ ג"כ הראב"ד
בהשגות (פ"ג מהל' אישות הכ"ג), ומאידך גיסא חזינן לעיל, דכל הנך רבוותא
ס"ל שיש מ"ע לקדש אשה. וא"כ צריך לבאר את דבריהם כמתבאר הכא ע"פ
דברי הר"ן. וק"ל. [ובשיטת הראב"ד בענין ברכה זו אי חשיב לדידיה
ברכת המצות או לא, ע"ע בשו"ת משנה הלכות ח"א (סי' ג) וח"ב (סי'
נב) מש"כ לפלפל בזה. יעו"ש].
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi