למעלה
ז) ולכאורה עוד היה אפשר ליישב את
ההערה הנ"ל, דאם איכא מ"ע במעשה הקידושין מדוע אין מברכין אקב"ו
לקדש אשה, וזאת ע"פ מאי דחזינן להרשב"א בתשובה (ח"א סי' יח) דהתם
כתב הרשב"א לבאר בכלליות מדוע אין מברכים על מצות צדקה ומצות השבת העבוט וכדו',
וביאר שם שכל מצוה שתלויה בדעת אחרים, אין מברכים עליה מפני שאפשר שלא יתרצה בה
חבירו, כגון בצדקה שהעני לא ירצה לקחת את הצדקה וממילא הוי ברכה לבטלה. ע"ש. ושוב
הניף ידו בביאור זה בתשובות המיוחסות להרמב"ן (סי' קפט) [שבאמת תשובות אלו הם
מהרשב"א גופיה וכמש"כ מרן בהקדמתו לבית יוסף, והחיד"א בשם הגדולים (מערכת
ש אות יט), ועור]. וכ"ה נמי בשו"ת תמים דעים (סי' קעט). יעו"ש. ולפ"ז
אפ"ל גם בנידון דידן דהיות ומעשה הקידושין תלוי גם ברצון האשה, לכן לא מברכים
על הקידושין דשמא לא תתרצה להתקדש. ושוב מצאתי כעין דברים אלו בספר החינוך (מצוה
תקנב) שכתב שם, שהמנהג הוא לברך את ברכות הארוסין לאחר
הקידושין, דהיות ומעשה הקידושין תלוי בדעת אחרת אין לברך קודם המצוה כבשאר המצוות.
ע"ש. וכעין דברים אלו כתב ג"כ הראב"ד בהשגות (פ"ג מהל' אישות
הכ"ג), והעיטור בחלק ב' (הל' ברכת חתנים חלק א). ע"ש. וכן מצאתי שהריטב"א
בחידושיו לכתובות הביא כיו"ב בשם הרב חסיד ז"ל [והוא רבינו יונה שהובא
בשיטמ"ק שם] שהיה נותן טעם מדוע אין מברכים על הקידושין אקב"ו, לפי
שהקידושין תלוין ברצון שניהם ודילמא הדר ביה חד מינייהו להכי לא תקנו בה ברכת
המצוות. ע"ש. וכן הביא גם המאירי בכתובות (שם ד"ה וברכה) טעם כזה בשם
גדולי המפרשים - והיינו הראב"ד הנ"ל בהל' אישות פ"ג הכ"ג - דהואיל
והדבר תלוי בדעת אחרים לא מברך קודם הקידושין. יעו"ש. אולם האמת היא דיש
להשיב על זה ויד הנטויה לדחות, דהראיה מדברי הרשב"א בתשובה (הנ"ל) אינה
כ"כ לנידון דידן, דהתם לפי הטעם של הרשב"א מתבאר
דאין לברך בכלל לפני קיום המצוה מהאי טעמא דהיא תלויה בדעת אחרים (והפוסקים הנ"ל
שכתבו משום האי טעמא לברך אחר הקידושין משום דס"ל שאין זה ברכת המצוות), משא"כ
בנידון דידן דסו"ס אנו מברכים את ברכות הארוסין אקב"ו על העריות וכו' לפני
הקידושין (לפי דעת הרמב"ם דס"ל שהוא ברכת המצוות וכמו שיבואר להלן אות ח'),
אלא שלא מברכים "אקב"ו על מצות קידושין". וק"ל. והלום ראיתי
בספר קול יהודה להגר"י צדקה (שליט"א) הנדפ"מ (שיעור ח, עמ' כג) שג"כ
עמד בהערה הנ"ל דלפי רעת הרמב"ם דאיכא מ"ע בקידושי אשה, א"כ
מדוע אין מברכים אקב"ו על הקידושין, ובסוף דבריו כתב לתרץ ע"פ דברי הרא"ש
הנ"ל (פ"ק דכתובות) דמכיון שהתורה לא אמרה את מצות הקידושין בלשון ציווי
אלא רק בלשון "כי יקח איש" וגו', לכן לא מברכים ע"ז "וציונו".
ע"ש. וע"ע היטב בשו"ת חתם סופר חאו"ח (סי' נד). יעו"ש. וראה
גם בהעמק שאלה להנצי"ב (שאילתא טז אות א) שעמד לתרץ עוד מדוע אין
מברכים אקב"ו על קידושי אשה, אם איתא שיש מ"ע בקידושי אשה. ע"ש.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi