*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, הערות סימן ג הערה ג
הנה בתשובת מהרלב"ח (שם) ובתשובת
השואל ומשיב במהדורא תנינא (ח"ג סוס"י פז) שעמד
בדבריו אלו של מהרלב"ח וכן
בשאר הפוסקים שהזכירו את ראיתו זו של מהרלב"ח מדברי
הגמ' ביבמות, נקטו בגירסת הגמ' "ואחד
נשוי נכרית", אולם הרב חיד"א בברכ"י חאבה"ע
(סימן ט סק"א) שהביא ג"כ ענין זה, הגירסא
בדבריו היא "ואחד נשוי עכו"ם". ע"ש.
והט"ס גלויה היא כאן לעין כל,
דהמדפיסים טעו כי בהבנתם חשבו דהאי "נכרית" דנקט
לה הכא היינו גויה ולכן הגיהו
וכתבו "עכו"ם" וכמו בכל מקומות הש"ס שהיה כתוב גוי
או מין וכיו"ב נקטו המדפיסים
עכו"ם מחמת אימת המציק הצנזורה שהיתה על המדפיסים
(ועי' ספר שרי המאה ח"א עמוד 36, וראה בזה גם בס' העקוב
למישור במבוא עמ' כה.
ע"ש). אולם המה חשבו חשבונות
רבים וכונתם לתקן ובכמה מקומות נמצאו מקלקלים.
ובעוה"ר מצינו כיו"ב
הרבה אשר המדפיסים כוונתם היתה להגיה ע"מ לתקן ונמצאו
מקלקלים, וראה גם בס' ברית יעקב (סי'
ב הערה ב) מש"כ בזה. יעו"ש. וראה גם
בדברינו במש"כ בס"ד כיו"ב
בפתח דבר לס' רפואה וחיים להגר"ח פלאג'י הנדפ"מ בס"ד
בתיקון והידור רב ע"י
מוסדותינו הקדושים (עמוד 5 בהערה). ע"ש. ואע"פ שבודאי
כוונתם לטובה היתה לתקן, אעפ"כ
עליהם להזהר במשנה זהירות ובכל תוקף לבדוק בשבע
בדיקות טרם ששולחים יד להגיה אם
יש כלל מקום להגהה זו, ודי בזה.
ולכן אינו נכון מה שהגיהו כאן
המדפיסים בדברי רבינו החיד"א, משום דכאמור הכוונה
היא שהיא נכרית כלפי ב' האחיות
והיינו שהיא זרה להם, ועל כן יש להגיה בדברי
רבינו החיד"א בברכ"י שם
"נכרית" במקום "עכו"ם" וכן "נשוי נכרית" במקום
"נשוי
עכו"ם", וכאשר כן היא ג"כ
גירסת הגמ' שלפנינו ביבמות שם (ל ע"א) "ואחד נשוי
נכרית" וכו', וזה פשוט.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi