*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן יב עמוד רצה ד"ה וע"ע בזוהר
מש"כ דנשמת המת אין לה מנוחה
עד שתחלוץ האשה וכו'. נ. ב. ע"ע לרבינו מהרח"ו בשער
הגלגולים (סוף הקדמה מ עמוד קפ) שכתב
שם: בספר הזהר (פר' חוקת דף קפ ע"א שורה
כד) וז"ל, ובעי נעל דההוא
מיתא ולא אזיל ביה וכו', זה לא נמצא לו שרש כלל, ויש
נוסחא אחרת יותר נכונה והיא זאת, ובההוא
נעל ההוא מיתא לא אזל בין חייא וכו',
כלומר דע"י חליצת הנעל ההוא,
גורמת האשה אל המת ההוא שלא יצטרך להיות נידח
בעוה"ז בין החיים לבקש לו
מנוח יען כי אינו יכול לעלות למקומו כשאר המתים, יען
כי ע"י זה הנעל אתתא נטלה
ליה וכו', ושכיך גופיה דההוא מיתא. עכ"ד. ע"ש. והוא
כאמור בדברינו דהנפטר אין לו
מנוחה רח"ל עד אשר תעשה אשתו החליצה. ואולם בזוה"ק
שלפנינו יש גירסאות בזה "ובההוא
נעל ההוא מיתיא אויל בין חייא". וכבר פירשו בזה
כמה פירושים ועי' בפי' הסולם (שם
אות יב). יעו"ש. ואכמ"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi