*
* * *
* * *
* * * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן יב עמוד רצב ד"ה ואמנם
במש"כ שרבותינו הראשונים ז"ל
לא ראו את הזוה"ק וכו'. נ. ב. ע"ע לגאון ערוך לנר
בס' ביכורי יעקב (סי' תרסד סק"ט)
שעמד על דברי הטור והשו"ע (שם) שכ' דביום
השביעי של סוכות שהוא הושענא רבה
נוהגין להרבות במזמורים כמו ביו"ט ומרבים קצת
בנרות כמו ביוה"כ, לפי שבחג
נידונים על המים וכל חיי האדם תלוי במים, והכל הולך
אחר החתום כך סיים הטור, וכתב
הביכורי יעקב דנראה שרצה ליתן טעם בזה דמדוע דוקא
בסוכות נוהגין כן ולא גם בפסח
ושבועות שהם ג"כ ימי דין על התבואה ופירות האילן,
ובסוכות עצמו ג"כ למה דוקא
בהושענא רבה. ולכן הביא טעם זה. ובאמת טעמים חלושים
הם, וכל זה מפני שהטור לא היה
יודע ספר הזוהר, אבל לנו כבר האיר אור הזוהר הקדוש
וידענו גם ידענו מאי טעמא מנהג
הקדמונים לנהוג ביום זה כמו בר"ה ויוה"כ שהוא עת
חיתום הדין. ולפי המבואר בזוהר
וספרי האר"י ז"ל בליל הושענא רבה קודם חצות הוא
עת חיתום הפתקין של פסק דין בני
אדם, ולכן כתבו שסימן הצל אינו אלא אחר חצות
וביום הושענא רבה נמסרין הפתקין
לשלוחי ב"ד של מעלה וביום שמיני עצרת ניתן
לשלוחים רשות לעשות הדין שנמסר
להם, ולכן בימים הקדושים האלה יקיים וגילו ברעדה
ואל ימשיך בתענוגים וכו'. עכ"ד.
ע"ש. וחזינן דאף הרב ביכורי יעקב נקיט בפשיטות
דרבינו הטור דהוא מן הראשונים לא
ראה הזוה"ק. ומה שכתב דבזוה"ק מבואר דבליל זה
דהו"ר נעשה חיתום וכו' עי' היטב
בזוה"ק פר' ויחי (דף רכ ע"א) ובפרשת אמור (דף צט
ע"ב) ובפרשת תרומה (דף קמב ע"א).
יעו"ש. וכן הוא גם בשער הכוונות שהזכיר ענין זה
של החיתום שנעשה בהו"ר, שכ"כ
בענין יוה"כ (ריש דרוש ה דף רד ע"א), ובענין סוכות
(מנהג ליל הושענא רבה דף חצר ע"א). ע"ש. וראה
עוד בדבריו בענין סוכות (דרוש ו דף
טו ע"א והלאה) ששם האריך בזה
מאד ובפרוטרוט, וכתב שם: ואמנם אמיתות הענין הוא זה
כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר
בחצות הראשון של ליל הו"ר ואז בחצות הלילה נגמר
החותם להחתם במלכות שבה ונגמר
הדין וכו' ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה
הראשון עד זמן זריחת הלבנה
וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה וכו', ולכן
כל יום הו"ר יש בו קצת דינין
אע"פ שנגמר הדין בחצות הראשון של לילה כנ"ל, והטעם
הוא לפי שעדיין הדין תלוי עד יום
שמיני עצרת כנזכר לראות אם ישובו בתשובה, ולכן
יש נוהגים לומר סליחות אחר חצות
ליל הו"ר קרוב לאשמורת הבוקר אע"פ שנגמר הדין
בחצות לילה הראשון וכו'. יעו"ש.
וראה גם בבן איש חי פר' וזאת הברכה (אות ב) שג"כ
הביא ענין זה. ע"ש. וראה גם
בשו"ת רב פעלים בסוד ישרים (ח"א סי' ט) שאף הנשים
שייכות בלימוד זה של ליל הו"ר
מפני שהוא תיקון החותם ואינו כענין הלימוד שבליל
שבועות. ע"ש. וראה גם בס' כף
החיים סופר (סי' תרסד אות ב - ה) שג"כ הביא דברים
כיו"ב. ע"ש. וראה גם
בשו"ת תורה לשמה (סי' תמט) שהאריך בביאור ענין זה של הו"ר
מדברי רבינו האר"י ז"ל
ומהזוה"ק. וראה גם בדבריו שם (סי' קמב). ע"ש. וראה בענין
זה של הו"ר גם בשו"ת
הלכות קטנות ח"א (סי' רכה). ע "ש.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi