*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן י עמוד רסז ד"ה ואולם
מה שעמדנו בקושית התוס' דחולין (קי
ע"ב ד"ה כל) שהקשו מרוע כופין על מצות צדקה
והא כל מ"ע שמתן שכרה בצידה
לא כופין עליה, עי' בשו"ת התעוררות תשובה חיו"ד (סי'
קמא אות א) שעמד נמי בקושיה זו
דהתוס' וכתב ליישב די"ל דבשלמא במצוה שכתבה התורה
שכרה בצידה בזה יוכל לומר איני
מקפיד על שכר זה וממילא אין כופין ע"ז דהא לטובתו
ניתנה כנאמר "ואם תצדק מה
תתן לו", וכמו שאשה יכולה לומר לבעלה איני ניזונת
ואיני עושה כדאיתא בכתובות (נח ע"א),
ה"נ יכול לומר איני רוצה השכר ולא לעשות
המצוה. אבל בצדקה שעיקר הקפידה של
התורה היא שיהיה לעני די מחסורו רק הבטיחה
התורה כי בגלל הדבר הזה יברכך, וא"כ
גם אם הוא אינו מקפיד על שכרו מ"מ התורה
הקפידה שלא יחסר לעני די מחסורו, ולכן
כופין אותו מפני העני. ובדרך זו ישב שם
עוד כמה ענינים. ע"ש.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi