*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן ו עמוד קעח ד"ה ולכאורה
במה שהבאנו לדון מדוע הרמב"ם
ז"ל לא חילק בהל' איסו"ב (פכ"א הכ"א) בין איכא דרכא
אחרינא לליכא דרכא אחרינא, וכתב
סתם דאסור להסתכל על נשים העומדות על הכביסה.
ובשו"ת אז נדברו (שם) כתב
לבאר דהוא משום דהרמב"ם ס"ל דלעולם כל שעוצם עיניו
מועיל אפילו באיכא דרכא אחרינא, וגם
בדליכא דרכא אחרינא צריך עצימת עינים,
והרמב"ם לא ס"ל כביאור
הרשב"ם בגמ' שביאר אי איכא דרכא אחרינא רשע הוא וביאר
רשב"ם אפילו עוצם עיניו, אלא
ס"ל להרמב"ם דהשאלה היא אי איכא דרכא אחרינא למה
הכתוב משבחו שעוצם עיניו ומשמע
דלא הוי רשע הלא כיון דאיכא דרכא אחרינא הוי
כמכוין ורשע מקרי, ושכן הוא מתבאר
נמי מדברי היד רמה ב"ב (שם) שכתב "כי לא מכוין
נמי לאסתכולי רשע הוא" ואינו
מועיל מה שאינו מתכוין לאסתכולי כיון דסו"ס הוא
מסתכל, אבל אה"נ אם לא מסתכל
אף באיכא דרכא אחרינא מותר. ע"ש.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi