*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן ד עמוד קסו ד"ה ועתה
במה שהבאנו שאפשר לציין ולהזכיר
בספר שם גוי שתרם להוצאת הספר, ואפשר שאף ראוי
לעשות כן לכתחילה כדי לשלם לו בכך
את "שכרו" על התרומה שתרם. נ. ב. ראיתי הלום
עוד בשו"ת משנה הלכות ח"ה
(סי' קעח) שעמד לדון שם בענין מה שיש אוספים כסף עבור
ישיבה ות"ת ומוציאים לאור
עיתון מסויים ומפרסמים בו את שם בתי המסחר והחניות
שתרמו, ובין התורמים יש גם גויים,
אם מותר לקבל מהם תרומות אלו. ואחר שעמד לדון
שם בענין קבלת תרומה מגוי דחזינן
בפוסקים דשרי לקבל ממנו לצורך בנין ביה"כ, לכן
ה"ה נמי דשרי לקבל ממנו
לצורך בנין ישיבה ות"ת, ובפרט י"ל כיון שעושים לו
הפרסומת לא נחשב זה לצדקה אלא
שילום בעד הפרסומת. יעו"ש. וממילא כאמור לעיל י"ל
כן נמי בנידון דידן שבזמן
שמזכירים את שמו של הגוי בשערי הספר על תרומתו נחשב
דבר זה כדרך כל שהיא של שילום על
תרומתו שמתכבד ומתייקר בכך, לפני יודעיו
ומכריו, וממילא יורד בכך ערך
תרומתו לדרגת תשלום כל שהוא על אותו כבוד. ולכן
אפילו אם לא נאמר שיש לעשות כן
לכתחילה כי עדיין יש חילוק בין זה לענין פרסומת
בעיתון, מ"מ היכא שיש צורך
בדבר להזכיר שם הגוי בספר כיון שיש בזה הקפדה מצידו
וכדו', אה"נ דיש להקל בדבר
וכמו שכתבנו לבאר בס"ד.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi