*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ג - אה"ע, מילואים סימן ב עמוד קיא ד"ה ועכ"פ מידי
מש"כ לימי דהכא מה שנהיה פצו"ד
ע"י ההקרנות חשיב כפצו"ד בידי שמים כיון שלא עשה
מעשה בפועל בכוונה תחילה באברי
ההולדה שלו וכו'. ע"ע בשו"ת יבי"א חלק ח הנדפ"מ
(חאבה"ע סי' יד אות ה) שעמד לדון שם בענין השותה סם
של עקרין אם נחשב בהכי
כפצו"ד דאסור לו לבוא בקהל, והביא
שם בזה מדברי הרב אדמת קודש ח"א (חאבה"ע סי'
כג) שהעלה לאסור בזה, וכן ס"ל
לעוד פוסקים, מ"מ הנה הגאון מוהר"ר יהודה נבון
בשו"ת קרית מלך רב (סו"ס
כו) הביא את דברי הגאון רבי אברהם יצחקי בשו"ת זרע
אברהם (חאבה"ע סי' יא ויב) שג"כ
העלה בזה כהאדמת קודש דבכה"ג חשיב כפצו"ד בידי
אדם ואסור לבא בקהל, אלא שחותנו
החכם השלם כתב להשיג עליו מדברי התוס' בסוטה (כו
ע"א) שכתבו, אשת סריס פרש"י
סריס חמה אבל סריס אדם אסור לקיימה, ולא ידעינן מנלן
דסריס אדם כגון השותה כוס של
עקרין שיהיה אסור לקיימה. והכסף משנה (פ"ב מהל'
סוטה ה"ו) כתב, שדעת הרמב"ם
להתיר כדברי התוס' ואף רש"י י"ל דמודה להתיר ולא
מקרי יד אדם אלא כששלטה יד אדם
באברי ההולדה. ולפי דברי תוס' והכ"מ הללו שפיר
מתבאר דהשותה כוס של עקרין לא
מיקרי בידי אדם וממילא מותר לבוא בקהל. וכתב ע"ז
מהר"ר יהודה נבון דנראה
דהדין עם דברי חתנו. והוסיף כתב ע"ז ועוד אני מוסיף,
שאפשר שאפילו הרא"ש דס"ל
שאפי' ע"י חולי חשוב בידי אדם, זהו כשנכרתו א' משלשה
אלה, אבל באופן שהם קיימים אלא
שאינו מוליד אינו בכלל פצוע דכא וכרות שפכה.
עכ"ד. וכ"כ גם בשו"ת
התורת חסד מלובלין (חאה"ע סי' לח סוף אות ה) שצריך לחלק בין
היכא שניכר הדבר ונראה שינוי
באיברי ההולדה, לבין שתיית כוס של עקרין, שאין שום
שינוי באיברי ההולדה. ע"ש. ואמנם
אח"כ הביא שם מו"ר שליט"א שבשו"ת חקרי לב
(חאה"ע סי' ז) הביא דברי מהר"א יצחקי בשו"ת
זרע אברהם, ודברי חתנו המהר"י הכהן
הנ"ל, ואחר שפלפל בדבריהם, כתב,
שלדעתו אין מקום להתיר, ורק אם שתה כוס של עקרין
לרפואה משום סכנה, יש לצדד להקל ע"פ
הטעם שכתב בס' החינוך (סי' תקעה) וכו'. ולכן
כתב שם מו"ר שליט"א ועם
כל זה אין להתיר על סמך טעם הנ"ל בספק של תורה, אבל אפשר
לצרף זאת לקולא. ע"ש. ועל כן
ה"נ בנידון דידן יש לצרף הדברים כל היכא דלא נעשה
שינוי באברי ההולדה שלו אלא רק
שאינו מוליד. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi