למעלה
ב) אולם לכאורה היה אפשר לומר דיש
לחלק, ולא דמיא נידון דידן לגמ' דחולין, דדילמא עד כאן לא הסתפקה שם הגמ' אי כרכו
בסיב הוי חציצה, אלא באופן שהחציצה היתה בכולו או ברובו דלכן יש צד לומר שנפטר
מחיוב בכורה מכח החציצה, דומיא דחזינן בגמ' דערובין (ד ע"ב) לענין טבילה
דמדאוריתא דוקא ברובו ומקפיד הוא דהוי חציצה, וכן בענין חציצה בין רגלי הכהנים
לרצפת העזרה דבעינן שלא יהיה שום חציצה בינהם כמבואר בגמ' דזבחים (כד ע"א), מדברי
הראשונים מתבאר דלא הוי חציצה מדאוריתא אלא כשחוצץ ברוב הרגל ומקפיד עליו, ועי' בשו"ת
שבות יעקב (ח"א סי' סט) ובסדרי טהרה ביו"ד (סי' קצח סקנ"ב) ובמחצית
השקל (סי' קסא סק"ח) ובשפת אמת בחי' לערובין (ד ע"ב). ע"ש. וא"כ
אפשר דה"ה הכא בענין בכור דדוקא ברובו הוי חציצה, אולם כשהחציצה היא במיעוטו
לא חשיב חציצה, ולכן הכא דהמלקחיים הללו אשר נכרכים על ראשו של התינוק אינם חוצצים
אלא במיעוטו של הראש אפשר דלא הוי חציצה.
ושו"ר בשו"ת אבני נזר
לגאון מסוכטשוב חיו"ד (סי' שצב אות ז) שדן התם בענין חציצה בלידת בכור, והביא
שם את תשובת הגאון רבי יואב יהושע בעל חלקת יואב (והיא לו ג"כ בתשובות בשו"ת
"חלקת יואב" סי' כו) שהוכיח מהגמ' דבכורות (ט ע"ב) דלעולם בענין
בכורה אפילו חציצה במקצת הוי חציצה, דהא הגמ' (שם) דנה בענין תאומים של פטר חמור
שהוציאו שניהם ראשם כאחד, ושאלה הגמ' דלכאורה הם פטורים מבכורה משום דהוי חציצה
שכל הראש לא נגע ברחם, ותירצה דמין במינו אינו חוצץ. והרי התם ראשו של כל אחד נוגע
בשני רק מצד אחד, ונמצא שרובו של היקף הראש של כל אחד מהם נוגע ברחם, ובכ"ז
שאלה הגמ' דיפטרו מבכורה מדין חציצה ומזה מוכח דבענין בכור אפילו חציצה במיעוט הוי
חציצה, ולא דמיא לחציצת מקוה דבעי רובו ומקפיד דוקא. ע"ש. וראה בתשובותיו בשו"ת
חלקת יואב (שם) שהביא דכן מצא שמתבאר גם מדברי רבינו גרשום במס' בכורות (שם) דבענין
בכורה אמרינן דחציצה במקצת הוי חציצה. ע"ש.
אולם לעומת זה הגאון בעל האבני
נזר שם (בסו"ס שצג, ובסו"ס שצד) ביאר בדרך אחרת את דברי הגמ' בבכורות שם,
דלעולם אף בענין בכור חציצה ברובו הוא דהוי חציצה, אלא שעיקר הקפידה הוא בבכור לא
שיהיה רוב הראש נוגע ברחם, אלא שיהיה רוב הרחם נוגע בראשו של העובר, ואם רוב הרחם
לא נוגע בראשו אף שמקצתו נוגע בו אינו מתקדש בבכורה. ומ"מ העלה שם האבני נזר
שיש לפדותו בלא ברכה. ע"ש. [וראה גם בשו"ת הר צבי בחיו"ד (רס"י
רמח) מש"כ לדון בבכור שנולד בניתוח שמרחיבין בו את הרחם ובעת הלידה הוא נוגע
רק במקצת הרחם ולא בכולו דשמא כיון דכתיב "פטר כל רחם" בעינן שיגע הבכור
בכל הרחם ולא במקצתו או חלק ממנו. יעו"ש]. ולפ"ז נמצינו למדים שדבר זה
הוא פלוגתא דהאחרונים, אי לענין בכורה אמרינן דחציצה במקצת הוי חציצה.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi