למעלה
ג) ומעתה דחזינן שצורת השו"ע
הוי ע"ז, נהדר אנפין לנידון דידן, דכאמור איכא לאסתפוקי הכא שמא לא נעשתה
צורה זו מעל המקוה אלא לנוי בעלמא, דעיקרו של מקום זה היה מקום רחצה והרוחצים בו
חקקו בסלע דמות תיפלה זו לאות ולזכרון ליראתם, ולא נעשתה ע"מ לעובדה. אולם
מאידך גיסא יש להסתפק, דשמא מקום זה היה מיוחד כבית ע"ז, שהיו מטבילים בו
לנכנסים בעול הנצרות וכדו', וממילא דמות הצלם הזה הוי כעבודה זרה, כמבואר כיו"ב
בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' קנב) שכתב שם, דאע"ג דהרמב"ם
(בפי"א מהמ"א [הלכה ז] דפוס וינציא) כתב דעכו"ם בזמננו אינם אדוקים
בע"ז עכ"פ עבודתם היא ע"ז, וכ"כ ג"כ החת"ס (בחיו"ד
סי' קלא). [וראה גם בשו"ת מנחת אלעזר ממונקטש ח"א (רס"י נג אות ג) שכתב
שם שמדברי הרמב"ם בפי"א דמ"א מפורש יוצא דעבודת הנוצרים והשתי וערב
שלהם הוא ע"ז ממש וכו' ובהרמב"ם בדפוסים החדשים נחסר זה מפאת גזירות הצנזורה
בעו"ה. ושוב הניף ידו לכתוב כיו"ב (בח"ב רס"י כז). ע"ש. וראה
גם בדברי מו"ר שליט"א בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סי' מה בהערה). ע"ש.
ובס"ד ראיתי גירסת דפוסים ישנים אלה שכתוב בהם: "אבל הנוצרים עובדי ע"ז
הם וסתם יינם אסור בהנאה", ואח"כ שינו הגירסאות וכתבו "אבל אותם
העובדים עכו"ם סתם יינם וכו'" ועוד גירסאות כיו"ב ומחקו תיבת "הנוצרים"].
והמשיך מהר"ם שיק: לכן אותם דמויות השו"ע אשר חוקקים במצבות האבן
שבמצבות המתים הנכרים הוי עבודה זרה. דהוא מענין עבודתה וכבודה, להסתירם בסתר
כנפיה והעושה אותם עובר בלא תעשה דלא תעשו ובלאו דלא תפנו וגם שכרו אסור וכו'. ע"ש.
וממילא ה"ה הכא, דאם נימא דנעשתה דמות השו"ע הזה להיות מעל ראשי הטובלים
במקוה זו, להראות שבאו בסתר כנפיה, הוי עבודתה בכך ודין ע"ז גמור יש לו, ונמצא
דמקום מקוה המים הזה נעשה לשם עכו"ם, ואסור להשתמש בו. ואיברא דגם עצם הטבילה לנצרות חשיבה ע"ז, כמתבאר מדברי הרמ"א בשו"ע
יו"ד (סי' קנא ס"א), שכתב שם בשם רבינו ירוחם דאסור למכור לעובד כוכבים
מים כשיודעים שרוצה לעשות מהן מים להטביל. (והיינו משום דאסור למכור לעכו"ם
דברים המיוחדים לע"ז, משום שעובר בלפני עיור דאף עכו"ם מצווה על ע"ז,
וכמש"כ הט"ז (שם בסק"ג). ע"ש). וכ"כ כיו"ב גם הכנה"ג
(שם בהגהב"י סק"ה) שכשבאים הגלחים הקטנים לקחת מים אין ליתן להם גם אם
לא פירשו שרוצים המים לע"ז, כיון שידוע שלוקחים המים כדי להטביל בהם את
האנשים המשתמדים, או כדי לזלף על פני בני אדם הטמאים. ע"ש. וראה גם מש"כ
כיו"ב בשו"ת בנין אב (רסי' לה) דענין המים של ההטבלה לנצרות וכו' הוי ע"ז.
יעו"ש.
(והנה בעיקר השאלה שנשאל שם המהר"ם שיק מיירי בענין
סופר סת"ם אשר מלבד עיסקו במלאכת הקודש של כתיבת סת"ם, הוסיף לנטות ידו
בעסק אשר הוא קונה אבנים וחוקק בהם צורת שו"ע למוכרם לעכו"ם לצורך
המצבות שעל קבריהם, וע"ז השיב דפשוט הדבר דשו"ע הוא צורה הנעבדת והוי ע"ז
וכו'. יעו"ש. וראה בס' דברי יוסף ח"ג (סי' תתקנח) שנשאל ג"כ בענין
זה, והביא שם את דברי המהר"ם שיק והוסיף וכתב, דאותן השו"ע שעושים
להעמיד על קבריהם גם קודם שהעמידו אותם על קבריהם בשעה שנגמרה מלאכתן נעשתה ע"ז,
ואסור גם קודם שנעבד, היות ונעשה לצורך עכו"ם הוי כע"ז של עכו"ם
וכו', והביא ראיות להוכיח כדבריו. ע"ש. וראה גם מש"כ בזה בדרכי תשובה (סי'
קמא סק"ה). יעו"ש. ועי' בשו"ת מהרש"ג (ח"ג סי' קצא) שעמד
לבאר בדברי רבו המהר"ם שיק דעד כאן לא החמיר בעובדא דידיה, אלא מפני שהיה
סופר סת"ם. ולעולם כל היכא שלא נעשה לצורך ע"ז ממש אין לאסור לעשותה.
ע"ש. וע"ע ג"כ בשו"ת נהרי אפרסמון (חיו"ד סי' קיח) שנשאל
שם אודות אומן יהודי אם מותר לו לעשות ארונות למת עכו"ם אשר צריך לצייר עליהם
צורת שו"ע וגם לעשות שו"ע מעץ להעמיד על קבריהם, והשיב דמשום דין איסור
הנאה א"צ לחוש ולדון בזה דעשיית שו"ע אינו בכלל דברים האסורים בהנאה
כיון שאין דרך להשתחוות לצורה זו, ואפי' בדברים שדרך העכו"ם להשתחוות להם מ"מ
כל שידוע בודאי שלא השתחוה להם עדין שום נכרי ליכא איסור הנאה, וא"כ הארון והשו"ע
שעליו אפי' אם היה הדרך להשתחוות לו מ"מ טרם שיצא מידו של בעל המלאכה שעשה
אותו ידוע שלא השתחוה לו שום נכרי לית ביה איסור הנאה, אולם כ"ז הוא רק לענין
לסחור בהם דאין איסור, אבל לענין עשייתם יש איסור לישראל בעצמו לעשותם מיהו ע"י
פועל נכרי בדבר שאין העכו"ם עובדים לאותם צורות כמו בזמה"ז שעושין צורת
שו"ע על הארונות לנוי ולא בשביל עבודה ואין זה שייך
לעבודתם בודאי מותר לעשותם וכו'. ע"ש. אמנם הלום ראיתי לגאון האדמו"ר
ממונקטש בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' כז) שהביא שם כיו"ב מדברי שו"ת
נהרי אפרסמון (חיו"ד סי' פד) שמבואר בדבריו שם דהשו"ע שעל ארונות המתים
שלהם אפשר לעשותם וכו', וכתב ע"ז המנח"א ולע"ד נכונים יותר דברי
המהר"ם שיק דגם צורת שו"ע שעל קבריהם הוי ע"ז כיון שעושים דרך
עבודה להסתירם בסתר כנפיה ועכ"פ לכבוד ג"כ הוי עבודת ע"ז. ע"ש.
עכ"פ בנידון דידן אם נקטינן כצד הספק הזה, דהשו"ע נעשתה להיות מעל ראשי
הטובלים וכו' בודאי דאין לך צורה הנעבדת גדולה מזו, היות ונעשה להראות שנסתרים
בסתר כנפיה ולהכנס בדת הנצרות, וגריע טפי מאותו שו"ע שנעשה להניחו על קבריהם.
ומה גם דכבר השתמשו בה לצורך מטרה זו ופשוט הדבר דהוי ע"ז לכו"ע. וק"ל).
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi