למעלה
שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד סימן ז
למעלת ידידנו היקר והנעלה הרב
הגאון המזכה את הרבים וכו', באשר נשאלנו ממעלת כת"ר שיחי', על דבר אשר מצאו
כמה חסידים ואנשי מעשה במקום הפקר בשדה הרחק מן הישוב, מעין מים חיים, החצוב בנקרת
הצור בתוך מערה. וממול הכניסה למערה זו, מעל מקוה המים יש דמות גדולה של שתי וערב,
אשר חקוקה וחצובה בסלע, ונראה שהיא מעשה ידי אומן. וכשבאו אלו האנשים בפעם הראשונה
לאותו מקום, מצאו שחציה של הדמות הזאת שבורה ונתוצה, ולפי הנראה דבר זה נעשה ע"י
מעשה אדם, כי נראה בו סימני מכות של פטיש וכלפות אשר הלמו בו. ועתה נפשם בשאלתם
האם מותר לטבול בזה המקוה, כי אוותה נפשם מאוד לטבול במעין מים חיים הזה, אשר
מעלתו גבוהה יותר מסתם מקוה מים דארבעים סאה, [עי' להרב בא"ח ש"ב פר' שמיני
אות בן, או שיש בזה איזה חשש של אבזריהו דע"ז ח"ו, או כל איסור אחר?
והן אמת כי לעת עתה אין עתותי
בידי כלל, כי טרוד אני מאוד בסוגיה אחרת. אמנם לגודל חיבתינו למעלת כת"ר שליט"א,
אהבתו מקלקלת השורה, ומה גם שיש בענין זה צורכי רבים. ואענהו בזה כמעלת ערכו הרם
בעזר הצור ובישועתו, כאשר יוכל שאת.
א) תנן בעבודה זרה (מד ע"ב) שאל
פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי. אמר לו כתוב
בתורתכם "לא ידבק בידך מאומה מן החרם", מפני מה אתה רוחץ במרחץ של
אפרודיטי. אמר לו אין משיבין במרחץ. וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה
בגבולי. (שהמרחץ קודם לה, והמרחץ נעשה לכל הבא לרחוץ ולא כל הימנה שתהא גוזלת את
הרבים - רש"י). אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומרים נעשה אפרודיטי
נוי למרחץ (עוד תשובה אחרת השיב לו, אין אנו אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי דמרחץ
לאו דבר נוי הוא, אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ. נמצא שהיא משמשתו והיא טפלה והוא
עיקר - רש"י). דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך
ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינים לפניה. לא נאמר
אלא "אלהיהם" את שנוהג בה משום אלוה אסור, את שאינו נוהג בו משום אלוה
מותר. ע"כ. וכתב הרמב"ם בהל' עכו"ם (פ"ז הלכה יח) מרחץ שיש בה
עבודת כוכבים מותר לרחוץ בה, מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעובדה, שנאמר אלהיהם, בזמן
שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזין אותן, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל
משתינין בפניה, ואם היתה דרך עבודתה בכך אסור להכנס בו. ע"כ. וכ"פ מרן
בשו"ע בהל' עכו"ם (סי' קמב סי"ד) כדברי הרמב"ם הללו וכלשונו. ע"ש.
וא"כ הכא נמי בנידון דידן במקוה המים הזה, אשר יש בו את דמות השתי וערב, יש
להתבונן אם הוי לנוי בעלמא, או דנעשה משום עבודת כו"מ.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi