*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, הערות סימן יד הערה יד
והנה יש לעיין דבאותו זמן דסתריה
הורדוס לביהמ"ק כיצד הקריבו את הקרבנות, הן אמת
דהנה בהרמב"ם (פ"ו דהל'
בית הבחירה הט"ו) מבואר שמקריבין הקרבנות אע"פ שאין בית
ומחיצות, וכמש"כ שם: מקריבין
כל הקרבנות כולן אע"פ שאין בית וכו' שקדושה ראשונה
קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא. ע"ש.
אולם הנה הראב"ד (שם הלכה יב) חולק עליו שכתב
שם, א"א סברת עצמו היא זו
ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנה אם אין מקדש
ירקב וכו'. ע"ש. וא"כ
בשלמא לשיטת הרמב"ם אייתי שפיר דלעולם אע"ג דלא היו
המחיצות יכלו להקריב בכ"ז את
הקרבנות, אבל לפי הראב"ד דא"א להקריב בלא בית המקדש
כיון דלא אמרינן דהמקום גורם
דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבוא אלא בעינן
שיהיו מחיצות שלימות כיצד עשו
בימים אלה שבנה הורדוס את המקדש להקריב הקרבנות,
ולכאורה היה אפשר להוכיח מכאן
כשיטת הרמב"ם שאין צריך מחיצות דלא יתכן לומר
שבטלו מהקרבת התמידין והקטורת, וראה
בפמ"ג או"ח (סי' קנב בא"א סק"ה) דבאמת נשאר
מזה בצ"ע על הראב"ד דמה
עשו כל אותם ימים שבנו את המקדש בזמן הורדוס. ע"ש. וראה
בס' עינים למשפט במס' ב"ב (שם
אות ז) שהביא דמדברי הרמ"ה בחידושיו לב"ב (שם)
מוכח דס"ל כראב"ד וס"ל
דאה"נ בטלו הקרבנות באותו זמן שהיו בונים את המקדש, שהרי
כתב שם "מכאן שמעינן דהיכא
דחזא תיוהא אע"ג דליכא דוכתא אחרינא לצלויי סתר ובני
דהא ביהמ"ק גבי קרבנות כדינא
דבי כנישתא היכא דליכא דוכתא אחרינא לצלויי". ע"כ.
ומשמע מהכי דס"ל לרמ"ה
דבאמת לא היו מקריבים הקרבנות בזמן הבניה. עכ"ד. ע"ש.
ולפי שיטה זו צ"ל דס"ל
דכיון שהיה הדבר לצורך הבניה שיוכלו לבנות בנין יותר טוב
וכו', שרי וליכא בהכי משום ביטול
הקרבנות, דהוא בבחינת מ"ש חז"ל (שבת קנא:) חלל
עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות
הרבה. ע"ש.
אולם האמת היא דהנה לכאורה יש
ליישב עוד, דלעולם אף לשיטת הראכ"ד דבעינן מחיצות
לא פסקו מלהקריב הקרבנות באותם
ימים של הבניה, דהרי מהגמ' מגילה (י ע"א) מוכח
דאם ההלכה היא דלא קידשה לעתיד
לבוא א"כ הותרו הבמות, דאמרינן התם א"ר יצחק
שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזמן
הזה וכו' קא סבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא
קידשה לעתיד לבוא וכו', ופרש"י:
וקסבר קדושה, שנתקדשה ירושלים אינה קדושה לעולם
ומשחרבה הותרו הבמות. לעתיד לבוא,
כלומר משתחרב. ע"ש. הרי מבואר דאם אמרינן לא
קידשה לעת"ל הותר הקרבת
הקרבנות בבמות. וכן העלו נמי תוס' במכות (יט ע"א ד"ה ואי
סבר) דאם אמרינן לא קידשה לעת"ל
יוכל להקריב במקום המקדש בתורת במה. יעו"ש.
ובבמה גדולה יכולים להקריב גם
קרבנות ציבור כדתנן במתני' דמגילה (ט ע"ב). ע"ש.
[וע"ע בשו"ת התעוררות תשובה (חאו"ח חלק א"ב
סי' רפא ד"ה ועוד נלע"ד דגם).
יעו"ש]. וממילא לפ"ז יש
לומר דאף לראב"ד דבעינן מחיצות בביהמ"ק משום דלא קידשה
לעת"ל, מ"מ היה אפשר
להקריב באותם ימים במקום המקדש מדין במה ונמצא לפ"ז דאף
לראב"ד הקריבו תמידין כסדרן
ומוספים כהלכתם בזמן בנית הורדוס. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi