*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, הערות סימן יד הערה יב
ואגב אורחיה יש לעורר בהא דקאמר
הכא הגר"ח פלאג'י, דבכמה דברים מדמינן ענין
ביהכ"נ לביהמ"ק, כי הנה
ראיתי מקדם לגאון רבי ניסים אברהם אשכנזי בשו"ת מעשה
אברהם (חאו"ח סי' לז) שהאריך
למעניתו לבאר שם, דבכלל העשה ד "ועשו לי מקדש" הוא
ג"כ בנין ביהכ"נ, וכמש"כ
מהרי"ק (שורש קסא), והוכיח כן ממה שדרשו "ואהי להם מקדש
מעט" אלו בתי כנסיות, וממ"ש
קדושתן אעפ"י שהן חרבין, ומתוך זה למד המרדכי דאסור
לנתוץ דבר מביהכ"נ, וילפינן
נמי מיניה דביהכ"נ תהיה גבוהה מבתי העיר מדכתיב
"לרומם בית אלוקינו" אע"ג דקרא כתיב גבי מקדש.
וגם המרדכי בפ"ק דשבת כתב ושמא
דומה ביהכ"נ לעליות היכל
שנתקדשו וכו', הרי דאפילו למ"ד עליות עזרה לא נתקדשו,
מ"מ עליות ביהכ"נ דמו
להיכל שנתקדשו. וכן נמי בזוה"ק פר' נשא (דף קפז ע"א)
אמרינן, "ועשו לי מקדש"
סתם דכל בי כנישתא דעלמא "מקדש" איקרי, וא"כ חזינן דאף
דקרא ד "ועשו לי מקדש" בבנין
ביהמ"ק כתיב, מ"מ קאי נמי בבנין ביהכ"נ. ומזה
נתעורר שם הרב מעשה אברהם וכתב, כי
צריך שיהיה ג"כ בנין ביהכ"נ עשוי לשמה, דומיה
דבנין ביהמ"ק שצריך לבנותו
לשמה כמבואר בהרמב"ם (פ"א דבית הבחירה ה"ב). ולכן
מטעם זה אסור לבנות ביהכ"נ ע"י
נכרים, במקום שאפשר לבנות ע"י ישראל משום דנכרי
אדעתא דנפשיה עביד, ואנן בעינן
לשמה. [ובאמת מצינו דבר זה מפורש שלא היו עושים
את עבודת הבנין בביהמ"ק ע"י
גוי, כמבואר בפסקי התוס' (מדות אות כב) שכתבו שם,
שנכרי לא היה בונה שום דבר בהר
הבית. ע"ש. וכן משמע נמי מהרא"ש בפירושו למס'
מידות (פ"ה מ"ג). ע"ש.
וראה גם בהגהות הרש"ש (שם). ע"ש].
והאריך שם הרב מעשה אברהם למעניתו
באופן שיהודי עומד ע"ג הגוי אם סגי בהכי, אמנם
אח"כ כתב דהא בענין לשמה קיי"ל
דלא מהני ישראל עומד על גביו, ומה גם שרואים
שנותנים לעכו"ם לבנות בלא
שישראל עומד על גביו. וכמה נצטער בזה אותו צדיק שם עד
שבסוף דבריו יצא ללמד סנגוריה על
ישראל שאינם נזהרים בזה ע"פ דברי הרב מחנה
אפרים (הלכות שליחות סי' יא) שכתב,
דנהי דאין כותי נעשה שליח לישראל מ"מ פועל
שאני דידו כיד בעל הבית וכאילו
מרחן ישראל, והכ"נ הגויים הם פועלים של ישראל
וכאילו בנאו ישראל. אולם "כ"ז
לא נחה דעתו ולא מצא מרגוע לנפשו בזה, וסיים שם,
שבכל מקום ובכל זמן אשר המצא ימצא
איזה אומן יהודי דיודע לבנות, בין אם יהיה
אומן בקי במלאכת הבנין בין אם
יהיה חצי אומן, החיוב מוטל על ראשי הקהילה לשוכרו
לבנות ביהכ"נ, אפילו בשכר
כפול כדי שיהיה עם הפועלים הנכרים, ולסייע להם בכל דבר
ודבר. ואפילו לתקן הגג של רעפים
בביהכ"נ, וכ"ש כדי לעשות כמין חופה לפני ההיכל
לנוי, דכל ההיתר דכתיבנא אינו אלא
ללמד סניגוריא על ישראל דיש להם סימוכים. אך
עכ"פ לרווחא דמילתא צריכים
להזהר לשכור אומן ישראל ולא יבחין בין טוב לרע, ולא
יחוסו על ממונם כי אין ציבור עני,
והעובר ע"ז איסורא רביע עליה, במקום דאפשר וזה
ברור. עכת"ד. ע"ש. ועתה
ראיתי ג"כ להגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סוס"י
כג)
ד"ה וראיתי, שהביא שם את
דברי המעשה אברהם הנ"ל במה שנתקשה מאוד כיצד בונים
ביהכ"נ ע"י גוי וכו', וקבלם
בשתיקה, אשר בפשוטו משמע דהאי דשתיק ליה מר היינו
משום דאודויי אודיי ליה שתיקה
כהודאה. יעו"ש. ועי' בשד"ח באסיפת דינים מער'
ברכות (סי' ב אות ז) שמבואר
בדבריו דפוסק שמביא דברי פוסק אחר בשתיקה ואינו
מעורר על דבריו שמע מינא דסובר
כמותו. יעו"ש. וכ"כ כיו"ב בס' נר יהודה (סימן ו
עמוד קעא) ובס' ברכי נפשי ח"ב
(סו"ס ח). יעו"ש.
והן אמת שכיו"ב מבואר ג"כ
בשו"ת בית דוד לגאון רבי דוד יוסף אב"ד שאלוניקי
(חאו"ח סי' סד, דף יז ע"ד) שהביא שם שיש מי
שאומר שאינו נכון לבנות ביהכ"נ ע"י
בונים גויים, אולם הביא בזה טעמא
אחרינא מטעמו של המעשה אברהם הנ"ל, וטעמו
ונימוקו עימו הוא ע"פ מה
שהביא מרן בב"י או"ח (סו"ס כא) דברי הכל בו (סוס"י כב)
בשם רבינו אשר, שנהגו שאת הטלית
לא תכבס גויה והוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות
עליו, ושכ"כ האורחות חיים הל'
ציצית (סי' לד), ואע"פ שמרן כב"י (שם) כתב עליהם,
ולא ראינו ולא שמענו מי שמקפיד
בזה מעולם, ולכן השמיטו בשולחנו הטהור, מ"מ הרמ"א
הביאו שם בהגהותיו (סעיף ג). [וראה
גם לגאון החבי"ב בשיירי כנה"ג (שם בהגהב"י
סק"ד) שכתב, דבזמנו היו
מקפידים בזה מכיבוס הכותית. יעו"ש. וראה עוד בכף החיים
סופר (שם ס"ק יז). ע"ש].
וכן כתב עוד הגאון החבי"ב בס' שיירי כנה"ג (סי' קנד
בהגה"ט סק"ב) שיש להזהר
מלכבס מטפחות של ספר תורה ע"י גויה, מכ"ש דטליתות, וכן
הוא המנהג שלא לכבסם ע"י
גויה, וגם לא עם דברים אחרים של חול אלא לכבסם לבד ע"י
ישראלית. ע"ש. ולכן לפ"ז
גם בבנין ביהכ"נ יש להזהר שיעשה ע"י יהודים שלא יהיו
מצוות בזויות עליו, והוסיף בשם
גאון אחד שלתקן גג הביהכ"נ ע"י גויים אין לחוש
כיון שהוא חוץ לביהכ"נ, אבל
לעשות כמין חופה לפני ההיכל, זה היה מעשה ואמר אותו
הגאון דראוי להזהר. עכת"ד. ע"ש.
והובאו פסקים אלו בקיצור בברכ"י או"ח (סי' קנ
אותיות א"ג). ע"ש. וא"כ
מדבריו אלו של הבית דוד עולה ומתבאר נמי דיש להזהר
לכתחילה בענין זה שלא לבנות הביהכ"נ
ע"י גוי, אלא שלפי טעמו י"ל דיש להדר בזה
דוקא במקום שאפשר, אבל אה"נ
במקום שאי אפשר [כגון שהפועלים העכו"ם זולים בהרבה
יותר מהפועלים ישראל] אין לחוש, כי
לדבריו אין כל זה אלא רק משום שלא יהיו מצוות
בזויות עליו וכו' דומיא דענין
כיבוס הטלית, ועי' בכה"ח (שם סקי"ז) שכתב בענין
הטלית שלא יתננה לכובסת גויה
דהיינו לכתחילה דהמחמיר תע"ב, ואם א"א יסמוך על
המתירים. ע"ש. ובפרט שמרן לא
ס"ל להאי דינא דכיבוס הטלית ע"י גויה וכו' כלל.
אולם לפי דבריו של הרב מעשה אברהם
הנ"ל, שכתב דדין בנין ביהכ"נ הוי כבנין ביהמ"ק
ולכן כשם שבנין ביהמ"ק אין
עושים ע"י גוי ה"ה נמי בביהכ"נ דאין לעשותו ע"י גוי,
משמע דקפיד טפי בהכי מעיקרא דדינא
ולא רק סתם להידור, עד שהוצרך לצאת וללמד זכות
על מה שלא נזהרים בזה. ובאמת יצא
שם הרב מעשה אברהם לתמוה על דברי הרב כית דוד
הנ"ל, שמשמע מדבריו דמעיקר
הדין שרי לבנות הביהכ"נ ע"י עכו"ם ורק מצד מנהג טוב
שלא יהיו מצוות בזויות עליו וכו' ראוי
להחמיר. יעו"ש. ועי' להרב שד"ח בכללים
(מער' ב אות מג) ובאסיפת דינים (מער' ביהכ"נ אות ו)
שהביא את דבריו אלו של המעשה
אברהם בשתיקה ולא עורר בזה כלום. אולם
הנה בפאת השדה (באסיפת דינים שם סימן ג)
חזר והביא את כל דבריו של הרב
מעשה אברהם בשלמותם (כי עד עתה לא היה הספר תחת
ידו, וכמו שכתב במער' ביהכ"נ
סי' ו), ועמד להעיר שם טובא על דבריו אלו של הרב
מעשה אברהם וכתב דהרבה הרהורים יש
לו עליהם, ובעיקר הביא שם להעיר (בסוד"ה ומה
שהביא) שכל מה שהשוו הפוסקים דין
ביהכ"נ לביהמ"ק היינו דוקא אחר שנבנה הביהכ"נ
וחלה עליו הקדושה ויש להתנהג
בקדושתו כקדושת ביהכ"נ, אבל לפני שנבנה אה"נ דאין
מקום להשוות ביהכ"נ לבית
המקדש, ולכן אין להחמיר בתקנתו שיהיה כענין ביהמ"ק.
וע"ש עוד חח"מ מה הוא
אומר. והעירני ידידי הרה"ג ר"י רקח יצ"ו כי לכאורה יש
להביא לזה ראיה דאין קפידא שגוי
יבנה הביהכ"נ מדברי הרמב"ם (פ"ח מהל' מתנות
עניים ה"ח) שכתב, עכו"ם
שהתנדב לבדק הבית אין מקבלים ממנו לכתחילה ואם לקחו ממנו
אין מחזירין לו, היה הדבר מסויים
כגון קורה או אבן מחזירין לו כדי שלא יהא להם
דבר מסויים במקדש שנאמר (עזרא ד)
"לא להם ולנו", אבל לביהכ"נ מקבלין מהם
לכתחילה, והוא שיאמר כדעת ישראל
הפרשתי, ואם לא אמר טעון גניזה שמא ליבו לשמים.
ע"כ. וכל זה מבואר בגמ' ערכין
(ו ע"א). ע"ש. הא קמן דביהכ"נ לא הוי כביהמ"ק,
דלביהמ"ק לא מקבלים לכתחילה
מעכו"ם ובדבר מסויים מחזירים, משא"כ בביהכ"נ שמקבלים
ממנו אף לכתחילה, ומדלא חילק משמע
דאפילו דבר מסויים מקבלים לכתחילה, ועי'
בפרישה יו"ד (סי' רנט סקי"ב)
שביאר זאת דהיינו משום שבבדק הבית איכא קדושה טפי.
והרי שלא דימה הרמב"ם בנין
ביהכ"נ לביהמ"ק בענין בנינו. ושו"ר בנחל אשכול הל'
בית הכנסת (סוף אות יז עמ' 55) שג"כ
עמד להוכיח ע"פ דברי הרמב"ם הללו דמשמע
דביהכ"נ אנו דומה כלל לביהמ"ק
ואין קדושתו מדאורייתא, מהא דחזינן דאין דינם שוה
גבי הנדבה בבנייתם. ע"ש. וראה
גם בס' חסדי דוד ערכין פרק א (דף פא ע"ג) ובאור
שמח על הרמב"ם (שם) מש"כ
לבאר עוד בדברי הרמב"ם הללו. ע"ש.
ועכ"פ לפי ביאור הדברים הנ"ל
של השד"ח איתי שפיר הדק היטב גם דין זה שכתב הרמב"ם
גבי הנדבה בבנין ביהכ"נ, דכיון
שמיירי רק בענין הבניה של ביהכ"נ ועדין הוא עוסק
רק בבנינו לא חלה עליו הקדושה, לכן
בהא לא קפדינן לנהוג בו כענינים שבביהמ"ק.
וממילא מדברי הרמב"ם הללו
יוצא סיעתא לחילוקו של השד"ח. וק"ל. אולם יש להשיב על
זה, כיון דמדלא חילק הרמב"ם
משמע דאפילו אחר שכבר בנו הביהכ"נ וצריכים עבור איזה
תיקון אבן או קורה נמי מקבלים
מהעכו"ם. וק"ל. ועתה ראיתי בשו"ת בצל החכמה ח"ג
(סי' מא אות ד) שכתב לבאר שם דהא דקיי"ל דמקבלים
מעכו"ם אפילו דבר מסויים לבנין
ביהכ"נ אע"ג דלבנין
ביהמ"ק לא מקבלים ממנו, היינו משום דלא החמירו חכמים בביהכ"נ
אלא בדברים שבמקדש הוא אסור
מדאורייתא, אבל אם גם במקדש אינו אסור אלא מדרבנן לא
החמירו בו חכמים בביהכ"נ כלל,
ולכן כיון דהאיסור לקבל נדבה מהעכו"ם לצורך בנין
ביהמ"ק אינו אסור מן התורה
רק אסרוהו מקרא דעזרא דכתיב "לא לכם ולנו לבנות בית
לאלוהינו" לכן לא אסרוהו
חכמים בביהכ"נ ולכן נמי לא אסורו חכמים להכנס לביהכ"נ
במקלו במנעלו ובפונדתו כמו שאסור
במקדש כיון שאין זה אסור אלא רק מדרבנן. ע"ש.
וממילא לפ"ז יש לומר נמי
בנידון דידן דהא האיסור שעכו"ם יבנה המקדש היינו משום
דבעינן "לשמה" וכמ"ש
הרב מעשה אברהם וענין זה הוי דאורייתא (עי' רש"י עה"פ (שמות
כה ח) "ועשו לי מקדש" שפי'
ועשו לשמי בית קדושה. ע"ש), וממילא כל כה"ג חכמים
החמירו גם בביהכ"נ. וצ"ע.
וי"ל.
וע"ע בשו"ת חתם סופר (חיו"ד
סי' רכה) ריש ד"ה וכל זה, שג"כ כתב לחלק בין ביהמ"ק
לביהכ"נ וז"ל: אע"ג
דאין מקבלים מהם [מהעכו"ם] לבנין ביהמ"ק דכתיב (עזרא ד) "לא
לכם ולנו לבנות בית אלוקינו"
כמבואר פ"ק דערכין (ו ע"א) ופ"ק דשקלים (ה"ד), מ"מ
לבנין ביהכ"נ שרי, כמבואר
ברש"י (ערכין ו ע"א) ד"ה שם שלא במקומו. ע"ש. והרי
דמבואר בדבריו ג"כ דבענין
בנין ביהכ"נ שפיר מחלקינן בין ביהמ"ק לביהכ"נ ולא
מדמינן להו בהכי. [ובאמת לפי
דבריו אלו של החת"ס הכא, מבוארים היטב דבריו שבמקום
אחר, בתשובותיו שבחלק ו' (סי' מג),
דעמד לדון התם בענין בנין ביהכ"נ ובנין ארון
הקודש שבו בשבת וביו"ט ע"י
פועלים נכרים אם איכא איסורא בהכי, ועמד לדון בזה מצד
חילול ה' שבדבר, היות והגויים
אינם מניחים שיעבדו ביום אידם, ואיך אנו נניח
שיעבדו לנו ביום ש"ק שלנו, וכן
עמד לדון שם מעוד צדדים של איסורי שבת, אבל הנה
מצד ענין זה שיש להקפיד שגוי לא
יבנה הביהכ"נ לא דן ולא הזכיר בכלל, ומדשתיק
מיניה ש"מ דלא ניחא ליה
כלומר לא סבירא ליה כלל לומר דאיכא איזה שהוא צד פקפוק
שלא לעשות את מלאכת בנין ביהכ"נ
ע"י גוי. ולפי דבריו הכא בחיו"ד (הנ"ל) מבואר
שפיר, דהיינו טעמא דמר דלא קפיד
בהכי, משום דס"ל דבענין עצם בנית ביהכ"נ אין
לדמותו לענין ביהמ"ק, כיון
שעדין הקדושה לא חלה על ביהכ"נ. וק"ל]. וראה גם בשו"ת
תשורת שי מהדו"ת (רס"י
נא) שג"כ עמד להוכיח לנידונו שם מדברי הרמב"ם הנ"ל (פ"ח
מהל' מתנות עניים ה"ח) שלענין
בנין אין דין ביהכ"נ שוה לביהמ"ק. ע"ש. וראה בזה
עוד בשו"ת לבושי מרדכי מהדו"ת
(חיו"ד סי' קיב) ד"ה וראיתי וכו', שג"כ מתבאר
מדבריו לחלק כחילוק הנ"ל
דבענין עצם בנין הביהכ"נ לא מדמינן לבנין ביהמ"ק. ע"ש.
והנה עוד יש להשיב בזה, דיש
להתבונן בהא דהרמב"ם ז"ל לא הביא כלל להאי דינא דאין
בונים את ביהמ"ק ע"י
נכרי, ורק הרא"ש בפירושו למס' מדות (פ"ה מ"ג) ופסקי תוס'
(שם אות כב) הזכירו להאי דינא וכנ"ל, ונראה מדבריהם
דכל זה הוא רק בגלל המקרא
דנאמר בעזרא (ד ג) "לא לכם
ולנו לבנות את בית אלוהינו" ובלא"ה אין בזה שום חשש,
ובאמת כבר מצינו גבי בנין דשלמה
דנבנה גם ע"י גויים וכמו שמפורש במלכים א' (ה
לב) "ויפסלו בני שלמה ובני
חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית"
ועיין ברש"י (שם) דהבונים לא
היו מבני ישראל. וא"כ י"ל דהרמב"ם ס"ל דהוראת שעה
היתה שם גבי עזרא ואין ללמוד ממנה
לדורות (ועי' בערוך השלחן העתיד הל' בית המקדש
סי' ה סעיף כב), וממילא לפ"ז
ה"ה נמי גבי ביהכ"נ אין ללמוד מקרא דעזרא דמיירי
בהוראת שעה. וק"ל. ועוד צ"ע.
והן אמת גבי מה שהעיר הרב מעשה אברהם כיון דאיכא
מצוה לבנות, ממילא א"א לבנות
ע"י גוי דבעינן לשמה, הנה ראיתי בשו"ת התעוררות
תשובה חאו"ח (סימן רפד) דהרב
המגיה (שם אות א) עמד להעיר דכיצד זה דיהיה שרי
לבנות את בית המקדש ע"י גוי
כדחזינן במלכים גבי שלמה הע"ה (הנ"ל), וכתב ליישב
זאת מלשונו של הרמב"ם בהל' בית
הבחירה (פ"א ה"א) שכתב "מצות עשה לעשות בית לה'
מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות
וחוגגין אליו לעשות שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי
מקדש". ע"כ. ומדלא כתב "מצות
עשה לבנות" משמע דהעיקר הוא שיהיה בנוי ואין המצוה
לבנות, וכ"כ להדיא גם הצפנת
פענח מהדו"ת הל' תלמוד תורה (פ"ג ה"ג), וממילא במצוה
כזאת שאין העיקר אלא שיהיה עשוי
מצינו בהרבה מקומות דכשר אם עשאו ע"י עכו"ם
ואפשר גם לברך עליו עי' בשו"ע
יו"ד (סי' קכ סט"ו) ובפר"ח (שם סק"מ) ובשו"ת הר
צבי חאו"ח (ח"א סי' יח)
ובמחנה אפרים הל' שלוחין ושותפין (סי' יא) ובשו"ת אבני
נזר חאו"ח (סי' מב אות ו) ובשו"ת
בנין ציון ח"א (סי' מד) ועוד, ולכן מיושב הא
דהיה מותר לבנות את ביהמ"ק ע"י
גוים לולי גילוי קרא דעזרא. ע"ש.
ואחר עלות כל זאת דחזינן שהרב שד"ח,
אינו מסכים עם דברי הרב מעשה אברהם, והרבה
להשיב עליו, וגם מהדברים הנ"ל
מוכח דלא קפדינן מעיקר דינא בהא שלא לבנות ביהכ"נ
ע"י גוי, אה"נ דלכתחילה
היכא דאפשר לבנות הביהכ"נ ע"י ישראל שיבנהו לשמה הנה מה
טוב ומה נעים, [וכאשר ידוע נמי
בשם הגר"א (בהקדמתו לתיקוני הזוהר, והביא דבריו
גם בס' בתו"י עמוד יד), שאם
יבנו ביהכ"נ וכל מעשה מהבנין יהיה לשם קדושת ביהכ"נ,
עד כי גם הפטישים שבהם יקבעו את
המסמרים יעשו לשמה, מובטח לכל המתפלל בביהכ"נ
זה, שלא יחשוב מחשבה זרה בעת
התפילה. ע"ש. ותנא דמסייע ליה דברי הגמ' בכתובות
(קג ע"ב) בעובדא דר' חייא שהיה זורע פשתן וכו' וצד
צבאים וכו' וכן הוא בב"מ (פה
ע"ב), ועי' במהרש"א
בחידושי אגדות בב"מ (שם) שביאר מדוע הוצרך ר' חייא לטרוח
כולי האי לזרוע הפשתן וכו' היה
קונה מיד עורות מוכנים וכותב עליהם את ספרי
התורה, אלא שרצה שמעיקרו ושורשו
של דבר יהיה הכל לשם שמים ובקדושה ולא יהיה
מעורב בו שום צד של פניה וכו' כי
עי"ז תהיה השפעתו על הלומדים יותר גדולה.
יעו"ש].
אולם כאמור משנת חסידים הוא דשנו
הכא, דלכתחילה היכא דאפשר יש להקפיד בזה, וכמו
שכתב נמי השד"ח גופיה (שם) דלכתחילה
היכא דאפשר עדיף למבני ע"י ישראל, אפילו
שיקח שכר חלף עבודתו יותר מן העכו"ם,
[וכבר הארכנו בס"ד בתשובה בכ"י, בענין
הקניה והמכירה לגוי היכא דמרויח
מהגוי יותר מאם היה עושה עסק זה עם הישראל וכאשר
הוא מצוי כיום, אם צריך בכ"ז
להקדים הישראל לגוי, וא"צ לבוא כאן שוב במידת
תשלומי כפל], מ"מ היכא דאי
אפשר, בודאי דיש לסמוך על שתיקת רבותינו הפוסקים
דמתבאר מינייהו בעצם שתיקתם זו, דלא
שמיע להו כלומר לא סבירא להו להאי חידושא
דדינא דהרב מעשה אברהם. [וגם בהא
דחזינן דהגרי"ח בשו"ת רב פעלים הנ"ל ח"ב (חאו"ח
סוס"י כג) הביא את דברי הרב
מעשה אברהם בשתיקה אמנם בפשטות י"ל דשתיקה כהודאה
ומשו"ה לא עמד להעיר על
דבריו כלום, מ"מ אין ראיה מוכרחת שמסכים לגמרי כדבריו
דדילמא לכתחילה הוא דקאמר ותפס את
דבריו כסניף לקולא בענינו שם. יעו"ש היטב
בדבריו. וראה גם בכף החיים (סי' קנ
סק"ו). ע"ש]. וגם אתה צא וראה באשר האריכו
למעניתם רבותינו הפוסקים לדון
ולפלפל אי שרי לבנות ביהכ"נ בשבת ויו"ט ע"י נכרי
(עי' בזה בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ג (סי'
קכד), ובשו"ת מהר"י אסאד חאו"ח (סי'
נג וסי' נח), ובשו"ת בית
יצחק חיו"ד ח"ב בקונ"א (סי' ד), ובשו"ת כתב סופר חאו"ח
(סי' מ), ובשו"ת דברי חיים ח"ב (חאו"ח סי'
כד), ובשו"ת מהר"ם שיק חאו"ח (סי'
מא), ובשד"ח באסיפת דינים (מער'
ביהכ"נ אות א), ובפאת השדה באסיפת דינים (שם אות
א). יעו"ש). וכן בהא דדנו
הפוסקים אם מותר לבנות הביהכ"נ ע"י עכו"ם בחול המועד
(עי' בשד"ח (שם סי' ב), וראה בזה גם בשו"ת בית
יצחק שמעלקיס חיו"ד ח"ב (בקונטרס
אחרון סי' טז) שהתיר רק באופן שלא
יכול לרצות את הקבלן שלא יעבוד. ע"ש. וראה גם
בשו"ת הרשב"א (ח"ד
סי' שכו). ע"ש). וכולם לא יצאו לדון בזה אלא רק מצד איסורי
שבת ויו"ט וחוה"מ, אבל
מצד ענין זה דאסור לבנות הביהכ"נ ע"י גוי לא העלו על דל
שפתיהם. ולכן שפיר יש לומר כאן
כאמור לעיל, דבמקום דלא אפשר שרי לבנות הביהכ"נ
ע"י עכו"ם ואין קפידא
בהכי. ובפרט כיום שכל עיקר מלאכת הבנין נעשית ע"י פועלים
גויים בני ישמעאל, וקשה להשיג
שיבואו פועלים ישראל דוקא וגם שהישראל לוקחים חלף
עבודתם פי כמה מבני הישמעאלים, חשיב
שפיר כלא אפשר דשעת הדחק כדיעבד דמי, ושרי
לבנות ע"י גויים את ביהכ"נ.
והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו יתעלה לעשות רצונו
כרצונו.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi