*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, הערות סימן יד הערה טו
והן אמת גבי מה שכתב המשאת בנימין
בפשיטות דמחיקת הנטפלין לשם השם איסורן מדרבנן
מהא דהרמב"ם בהל' יסודי
התורה (פרק ו) לא כתב דלוקין על מחיקתן כמו שכתב לגבי
מוחק שם השם. עי' בשו"ת קול
יהודה (הנמצא בשו"ת מהרש"ג חלק ג' סי' ח) שכתב שם כי
כל האחרונים ס"ל דגם הנטפלים
לשם השם אסור למוחקן מדאוריתא. ע"ש. ואולם למאי
דחזינן אין זה כ"כ פשוט כי
כל האחרונים ס"ל הכי דגם הנטפלים לשם השם איסור
מחיקתן הוא מדאוריתא, דהא המשאת
בנימין לא ס"ל הכי. וגם עי' היטב בשו"ת נודע
ביהודה מהדו"ת (חיו"ד
סי' קסט) דמשמע מדבריו דמחיקת הנטפלין הוי איסור דרבנן,
וראה גם בדבריו במהדו"ק (חיו"ד
סי' עו) שג"כ מתבאר כיו"ב. ע"ש. וכן מבואר נמי
מדברי הט"ז ביו"ד (סי' רעו
סק"ז) שאין איסורו אלא מדרבנן. יעו"ש. וראה נמי בשו"ת
האלף לך שלמה חיו"ד (סימן
רעג) שג"כ מתבאר מדבריו הכי דקדושת הנטפלין הוי רק
מדרבנן. ע"ש.
וע"ע בשד"ח בכללים (מערכת
נ כלל טו) שהביא בזה מערכה לקראת מערכה, בענין מחיקת
הנטפלין לשם השם אי איסור מחיקתן
הוי מדאוריתא או מדרבנן. והזכיר שם דאכן איכא
אחרונים דס"ל דהוי איסור
דרבנן דכן ס"ל למהר"י סיאה אשר שהובא בשו"ת נודע ביהודה
מהדו"ק (שם), וכן הוא נמי
דעת הט"ז (הנ"ל), ורבינו החיד"א בס' כסא רחמים (דף כז
ע"ב), והרב מעיל צדקה (סי' נה),
וכ"כ בשו"ת עבודת הגרשוני (סי' צה) ועוד, ומאידך
גיסא איכא דס"ל דהוי דאוריתא.
ע"ש בשד"ח חח"מ מה הוא אומר, וראה גם בדבריו
בכללים (מערכת מ כלל יא). ע"ש.
עכ"פ זה ברור שאין דעת כל האחרונים שוה בזה דהוי
איסור דאורייתא. וע"ע במנחת
חינוך (מצוה תלז אות ד) שמבואר בדבריו כל בתר איפכא,
שכתב שם אודות ענין הנטפלין להשם
וז"ל: ואינו מבואר להדיא אם הוא עכ"פ איסור
תורה או רק איסור דרבנן, ועי' באחרונים
דהסכימו דאינו אסור אלא מדרבנן. ע"ש.
וראה גם בשו"ת פני אריה (סימן
מו) שכתב שם בפשיטות דקדושת הנטפלין היא מדרבנן,
ושכן הוא דעת מהר"ם מלובלין
והמשאת בנימין. ואע"ג דמדברי הרב הלבוש (סי' רעו)
מתבאר שהוא מדאורייתא, הוא יחידי
והלכה כרבים דס"ל דהוי דרבנן כיון שבדברי
הרמב"ם מפורש נמי דהוא
מדרבנן מכך דכתב דבנטפלין לוקין מכת מרדות, וא"כ סברת הרב
הרב הלבוש היא סברא תמוהה ונדחה
קרינן לה. עכ"ד. ע"ש. וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi