*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, הערות סימן יד הערה ג
הנה במה שכתב מהרש"ג בפשיטות
דתפילה בציבור הוי מדרבנן יש להאריך בזה טובא עי'
בס' ארעא דרבנן (אות ק סי' תקמג) שהביא
שם את דברי המהראנ"ח בתשובה (ח"ב סי' לז)
שכתב כן דכל הענין של תפילה
בציבור אינו אלא דרבנן, דהא דילפינן דכל דבר שבקדושה
אין לאומרם בפחות מעשרה אינו אלא
מדרבנן. ע"ש. וכן מתבאר נמי מדברי הגאון
מקוז'יגלוב בשו"ת ארץ צבי
פרומר ח"ב (סימן ב) דתפילה בציבור אינה חיוב
מדאורייתא. יעו"ש היטב. וראה
בזה גם בשד"ח בכללים (מער' ת כלל לז), ובאנצ"ת (ח"ו
עמוד תשיד הערה 10), ובמשנ"ב
(סי' תרפה בשער הציון אות ה). ע"ש. וראה גם כס' כרם
יעקב (סי' יד אות ב) שג"כ
מתבאר מדבריו שם דנקיט בפשיטות דתפילה בציבור לא הוי
מדאוריתא, ויתרא מזו הביא את דברי
הרב שמ"ח גאגין בביאורו יריעות האהל שעל ספר
אהל מועד לרבינו שמואל ירונדי
תלמידו של הרשב"א (הלכו' קריאת שמע דף ל ע"א)
שכתב, דאין התפילה בציבור מהמצוות
החיוביות אף מדרבנן, ואינה אלא חיזוק סופרים
וכו'. ע"ש. וראה גם בשו"ת
כרך של רומי להגאון מהר"ם חזן (סי' ז) שכתב, דענין זה
של תפילה בציבור אין לו זכר ורושם
בין המצוות, ואפילו מצוות דרבנן, ותפילה
בציבור אין ריח מצוה בדבר. יעו"ש.
אמנם הגאון שמ"ח גאגין (שם) העיר עליו בזה
דהפריז על המדה לומר כן אחר
שהפליגו חז"ל בגודל מצות תפילה בציבור, ולכן כתב
דמ"מ הוי חיזוק סופרים. יעו"ש.
וראה גם לגאון האדר"ת ז"ל בס' נפש דוד (עמוד מז)
שכתב שם, אם ירצה להתפלל בסוכה
עדיף טפי מתפילה בציבור ובבית המדרש שהוא רק סניף
למצוה ואינו מן התורה וכו', ואני
מדידי כל פעם דאבה נפשי על הליכתי לבית המדרש
להתפלל דמצות סוכה חביבה לי טובא
ורק כדי שלא יבואו לזלזל בתפילה בציבור אשר גם
בלעדי זה הורגלו להקל הרבה בזה
וכו'. יעו"ש.
וראה בזה ג"כ להג"ר
אברהם אדאדי בשו"ת ויקרא אברהם (חיו"ד סימן ד, דף טו ע"א ד"ה
מבואר) שכתב שם נמי כיו"ב וז"ל:
ותפילה בציבור שמונעים אותם ממנה אינה אלא
מדרבנן, עי' להרמב"ם בפ"ט
מה' עבדים ובס' חוות יאיר (סי' קיב) דתפילה בציבור הוי
מדרבנן חיילא עליה שבועה כנודע, ומכח
זה כתב הרשב"ש (סי' כד) דהנשבע שלא יכנס
לביהכ"ס שבועה חלה עליו
ויתפלל בביתו וכ"כ הראד"ב (סי' סד), ודלא כהרשב"ץ ח"ב
(סי' קסג) תחילת דבר דהויא מ"ע מן התורה גם תפילה
בעשרה והביא דברי הרמב"ם בסתם
ועי' מש"כ הוא עצמו שם (סי' רסא)
ורמזו מרן בב"י יו"ד (סי' רלט) בקס"ת בציבור
ופסקו מור"ם שם, והתימא על
הרב קהילות יעקב אלגאזי ז"ל (דף לו ע"א) שהביא מדברי
הרשב"ץ (סי' קסג) ולא זכר שר
ממש"כ הוא עצמו בקס"ת ולא מדברי הרשב"ש ומהראד"ב
ומור"ם הנזכר, והריב"ש
סתם בזה יען כי הדבר פשוט בעיניו [שהוא דרבנן]. עכ"ד.
ע"ש. וראה ג"כ למו"ר
מרן מלכא שליט"א בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סימן יוד אות
ה) שעמד שם אגב אורחיה בענין זה
דתפילה בציבור הוי מדרבנן. יעו"ש. וראה עוד
בדבריו בס' ילקוט יוסף ח"א
הל' תפילה (עמוד קלז הערה ג) שעמד לדון עפ"ז באדם שיש
לו אפשרות להתפלל בציבור בתפילה
של פועלים משכימי קום שהתירו להם להתפלל אחר
עמוד השחר קודם הנץ מפני שהוא שעת
הדחק להם וכדיעבד דמי שיוצאים יד"ח אם התפללו
אחר עמוד השחר, או עדיף שיתפלל
תפילה בזמנה אולם לא יהיה לו מנין ויצטרך להתפלל
ביחיד. והעלה שעדיף שיתפלל תפילה
בזמנה ביחיד ולא תפילה קודם הנץ אע"ג שהיא
תפילה בציבור, כיון שתפילה בציבור
היא מצוה מן המובחר בלבד, אבל תפילה אחר עמוד
השחר קודם הנץ היא תפילה של דיעבד,
ואינו בדין להתפלל תפילה קודם זמנה בשביל
להתפלל בציבור. עכ"ד. יעו"ש.
ושו"ר הלום גם בס' קרן אורה
עמ"ס סוטה (לה ע"א ד"ה ועוד אשיב) שכתב שם, דאפילו
לדברי הרמב"ם ז"ל דחיוב
תפילה הוא מדאורייתא, תפילה בציבור נראה דלא הוי אלא
דרבנן דנהי דדאורייתא היא מ"מ
חיובא הוא על כל יחיד ויחיד לעבדו בשאלת צרכיו
ממנו יתברך. ע"ש. וכ"כ
בפשיטות גם בשו"ת פרי תבואה (ח"ב סי' סה) בשם שו"ת בית
יהודה (סי' מה) דתפילה בציבור הוי
רק מצוה דרבנן. ע"ש. וראה גם בפתחי תשובה יו"ד
(סי' רלט ס"ק יב) שדן התם בנשבע שלא ללכת לביהכ"נ
והעלה דשבועתו הלה כיון
שהתפילה בציבור מדרבנן היא ואין
הוא נשבע על דבר שכתוב בתורה. יעו"ש. וכ"כ גם
הגרי"מ עפשטיין בס' ערוך
השלחן (סי' צ סעיף כא) דתפילה בציבור מדרבנן היא. ע"ש.
וכן מתבאר כיו"ב גם מדברי שו"ת
חות יאיר (סי' קטו), ובשו"ת בשמים ראש (סי' קנה),
ובשו"ת מקור חיים לג"ר
שלמה הכהן מו"צ דוילנא. יעו"ש. וראה גם בשו"ת מעיין חיים
(האו"ה סי' ד) שג"כ עמד שם לדון בנידון זה אי
תפילה בציבור הוי דאוריתא ואהר
שפלפל שם כתב דחזינן מבואר מדברי
הפוסקים דאין חיוב התפילה בציבור מדאוריתא
והרשב"ץ (הנ"ל) דס"ל
דהוי דאוריתא הוי יחיד בדיעה זו. ע"ש. וראה גם בשו"ת מהר"ץ
חיות (סימן כט) במה שעמד לדון שם
אם מותר ללכת בשבת חוץ לתחום כדי להתפלל בעשרה.
ע"ש. וראה בזה עוד ג"כ
בשו"ת איש מצליח הנדפ"מ כרך ג (חאו"ח סי' א) שעמד נמי
לדון ולפלפל בענין זה אי תפילה
בציבור הוי מדאוריתא או מדרבנן. ע"ש. וגם בשו"ת
דברי חיים מצאנז הנ"ל (ה"א
רסי' ג) כתב בפשיטות דאפילו למ"ד תפילה דאוריתא מ"מ
בעשרה לכו"ע הוי רק דרבנן. ע"ש.
וכן עיקר. ויש עוד להאריך בענין זה ואכ"מ.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi