*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, הערות סימן יד הערה א
הנה בענין האמירה כגון דא "עד
בשחק נאמן" וכיו"ב, עי' לחזו"א באגרותיו (ח"א סי'
קצג) שכתב: אחשוב כעין חובה לחוות
מה שבליבי מה שראיתי במכתבו דרך אגב, לשון
סהדי [במרומים] אנחנו חושבים לשון
זה מאביזרייהו דשבועה [עי' נדרים כב ע"ב]
והזכרת דברים כאלו נתחנכנו לחשבם
לחמורות שבחמורות [כמבואר באגרת הגר"א ז"ל]
מלבד שנהגו להחמיר בשבועת אמת
כמבואר בתשובת חתם סופר, עוד זה יוצא מדבור בנחת
שנאה לחכמים, וגם הוא הערה להרגש
בדברים של מה בכך. ע"ש. אולם האמת היא דכנגד זה
מצינו לרבותינו רבנן קשישאי חסידי
עליון זיע"א שהשתמשו בהאי לישנא ומורא לא יעלה
על ראשם למיחש שיש בזה איזה איסור,
עי' לרבין חסידא הגר"ח פלאג'י בספר כף החיים
(בפתיחה לספרו ד"ה ואל יחשדני) שנקט לשון זה "ועד
בשחק נאמן סלה רב עליליה", וכן
בתוך הספר שם (סימן כד אות לז) תפס
לשון כיו"ב "עדי בשחק וסהדי במרומים". יעו"ש.
וכן מצאתי גם בשו"ת פני
יהושע ח"ב (חיו"ד סי' כה) שכתב "ואל אלוקים יודע כי אחר
כמה שנים שעיינתי בס' ים של שלמה
ומצאתי" וכו'. ע"ש. וראה גם בפתחי תשובה בשו"ע
חו"מ (סימן רצד סק"ג) שהביא
מתשובת מהרשד"ם (ח"ב חחו"מ סי קפט) שכתב "מעיד אני
עלי שמים וארץ שמורי הרב הגדול מו"ה
יוסף טיטיצאק היה מחשיב תשובות תרומת הדשן
כתשובת הרא"ש". ע"ש.
וע"ע בשו"ת מהרלב"ח
(סי' קיז ד"ה עמד השואל) שכתב, "עדי בשמים וסהדי במרומים אם
הוספתי ושיניתי דבר בכל הדברים
שכתבתי". יעו"ש. וכ"כ נמי בשו"ת מכתם לדוד חחו"מ
(סי' לה) "עד בשחק נאמן עלי אבא דיהיב מטר"א
וישראל הוא". ע"ש. וראה נמי בשו"ת
שואל ומשיב מהדו"ק (ח"א
סי' קסג ד"ה מ"ש) שכתב "אמנם עד בשחק נאמן שמצאתי
בקצוה"ח שם שהעיר בזה",
וכן במ"ש שם (ח"ב סי' עט ד"ה והנה) "הנה עד בשחק נאמן
שבתשובתי הראשונה עלה". יעו"ש.
וראה גם בשו"ת הרמ"א (ריש סימן יד) שכתב "וסהדי
במרומים שזה דרכי כל הימים לבלתי
נשאי פנים לשום אדם רק להעיד על האמת", וכן נקט
הרמ"א לשון זה עוד בתשובותיו
שם (בסי' ז) שכתב "ומ"מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי
לא עסקתי בזו רק בשבת ויו"ט",
ועוד (בסי' יד) "סהדי במרומים שבא הנה גיסי". ע"ש.
וכן הוא נמי בשו"ת מהרשד"ם
חחו"מ (ריש סימן רמט) שכתב שם "הנה עדי בשמים וסהדי
במרומים שתוכן הדברים". ע"ש.
וכ"כ נמי בשו"ת בנימין זאב (סי' רלט ד"ה כהנא) שכתב
"הנה בשמים עדי וסהדי במרומים כי לא לכבודי באתי". ע"ש.
וכ"כ בשו"ת רבי בצלאל
אשכנזי (ריש סימן א ד"ה ולכן)
"ומעיד אני וסהדי במרומים כי זה ימים על עסקי עיר
הקודש". ע"ש. וכן החת"ס
בתשובותיו חאבה"ע ח"ב (רס"י סג) כתב "וסהדי במרומים כי
מעולם הנהגתי כן", וראה גם
בדבריו (שם סי' קיא ד"ה אמנם) שכתב נמי כן "וסהדי
במרומים כי כבר הקשתי קושיא זו
מכמה שנים". ע"ש. וגם הרב המגיה רבי ניסים בן
הגר"ח מודעי בהגהותיו
בתשובות הגאונים שערי צדק (ח"ג שער ב סי' יב) כתב "ושהדי
במרומים כי מילתא כדנא אנא נפשאי
כתבית מסברא". ע"ש.
וכן מצינו שגם הגאון המקובל האלקי
הרש"ש ז"ל נקט כלשון זה בתשובתו לחכמי המערב
(שהובאה בספר דעת ותבונה סוף פתיחה ראשונה דף ד' סוף ע"ד,
ובשו"ת יחו"ד ח"ד סו"ס
מז) וז"ל: "עדי בשמים
וסהדי במרומים כי כל עסקי ולימודי בקבלה אינו אלא רק בדברי
האר"י ז"ל ותלמידו מהרח"ו
ז"ל". יעו"ש. וראה גם לגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"א
(חאבה"ע ריש סי' יא ד"ה תשובה) שהביא כלשון
הזה בשם הרב כרם שלמה (סי' כה) שכתב,
"אני הצעיר הח"מ עדי בשמים וסהדי במרומים כי לא היה
מליבי להטפל בתגר זה דכל מי
שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין
לא יהיה לו עסק עמהם אך קנא קנאתי לה' צבאות
בראותי וכו'". ע"ש. וכן
מצינו לשונות אלו גם בראשונים עי' בשו"ת הרשב"א ח"ג (ריש
סימן שע) שכתב "ואני אומר
שהדי במרומים כי האמת כמו שאמרתי דהלכה כרב המנונא",
וכן הוא נמי בדבריו ח"ה (סוף
סימן נד) "הנה בשמים עדי וסהדי במרומים. ע"ש. וראה
גם בשו"ת מהרי"ל (ריש
סי' צד) שכתב "וסהדי במרומים דלא ליטול את השם איכוון רק
לחבב המצות". ע"ש.
והא חזינן לרבותינו ז"ל
דשפיר נקטו בלשון זה ולא חששו כו כלל לענין סרך שבועה או
כל כיוצא בו. ושו"ר גם בס' כנסת
יעקב (עמוד נג הערה יא) ומצאתי שעמד בענין זה
אגב אורחיה אי יש חשש לומר לשון
זה של "עד בשחק נאמן סלה" וציין שם לרבותינו
גאוני אר"ש ומצוקי תבל שלא
מצינו שחששו למינקט לשון הזה בדבריהם, וציין על דברי
הגאון חקרי לב חיו"ד (דף שיז
ע"ד) והיד מלאכי (כלל תקס) ומהר"י נאג'ר בס' לימודי
ה' (לימוד לד דף כא ע"א, ולימוד
קלא דף ע ע"ב) והגאון מהרש"ק בספרו חידושי אנשי
שם (דף סו ע"א) ומהר"ש
נתנזון בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תנינא (ח"ב סו"ס יא)
והג"ר שבתי הורביץ אב"ד
פפד"ס בשו"ת אבני שוהם (סימן עב דף לז ע"ג) ועוד שנקטו
לשונות כאלה וכיוצא בהם ולא נזהרו
לחשוש בזה. ע"ש. ולא זכר שר לציין מהפוסקים
הנ"ל שהזכרנו בדברינו בס"ד.
ועכ"פ הדברים עולים בקנה אחד שאין בדבר זה סרך או
חשש שבועה ח"ו, ומזקנים
נתבונן למיזל אבתרייהו שלא חששו בזה, ועכ"פ בודאי שראוי
הוא לא לנקוט לשון זו בקלילות ח"ו
ובפרט בדברי חולין, וגם את דברי החזו"א יש
ליישב לפי דרך זו. ודו"ק.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi