* * * *
* * * *
* * * *
* * * *
* * *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב -
יו"ד, הערות סימן יא הערה ב
ואגב אורחיה עולה מדברים אלה ובפרט מדברי
הרב זוכר הברית (הנ"ל) שהעלה דאין לבטל
מנהג ישראל לעשות הפריעה בציפורן וכמ"ש
על זה בלשון קשה ואל תשגיח על החכמים
בעיניהם לבטל שום מנהג ישראל כי כולם
יסודתם בהררי קודש, וכן הביא שגם הרב פרי
האדמה קרא תגר עליהם שלא לעשות המילה
והפריעה בבת אחת, יש להתבונן בדברי הגאון
אגרות משה הנ"ל חיו"ד ח"א
(סי' קנה) שמהמבואר מדבריו שם עולה שכותב שם להתיר
אפילו לכתחילה לעשות כן את החיתוך והפריעה
יחד. יעו"ש בדבריו היטב ובפרט בד"ה
עכ"פ שמעינן וכו'. ע"ש. והכא
חזינן דקפדי רבנן בהכי, ואולם י"ל דאג"מ דיבר התם
מענין עיקרא דדינא שאין בזה איסור ולא
מצד חשש של ביטול מנהגים ומגדר מילתא
וכו'. והן אמת דבדבריו בחיו"ד ח"ג
(סימן צח) שנגע שם הרב שוב בענין זה, כתב
בלשון של זהורי"ת דיש למנוע כל דבר
חדש לכתחילה. יעו"ש. ומשמע שאין דעתו נוחה
בזה לעשות כן לכתחילה. ואיברא דבתשובת
מהר"ץ חיות הנ"ל (סימן ס) הביא שם מתשובות
הגאונים בשם רב האי גאון שכתב דבבל היו
נוהגים לעשות כן תמיד למשוך את עור הערלה
ובחיתוך נעשה גם הפריעה. ע"ש. ושו"ר
בשו"ת מנחת יצחק ח"ט (סימן ק) ומצאתי שעמד
בענין נידון זה אם אפשר לעשות את החיתוך
והפריעה יחד, וג"כ העלה שם שבודאי אין
לעשות כן לכתחילה, ורק בדיעבד אם נעשה
כך שע"י החיתוך לא צריך פריעה מועיל ולא
חשיב כמל ולא פרע. יעו"ש. ומ"מ
כו"ע לא הזכירו דברי הרב פרי האדמה וזוכר הברית
הללו שקראו בקול גדול ובתגר על מנהג זה
של ביטול הפריעה בציפורנים. וכן עיקר שיש
לעמוד בכל תוקף לעשות פריעה בצפרנים אחר
החיתוך, כמנהג אשר נהגו מאז ומעולם. ואף
שהיה ראוי להאריך בענין זה כיון דהוא
מענין מצות מילה דמצווין בו כל ישראל והוא
אות הברית דישראל, וכעין שכתב הגאון רב
אליהו גוטמאכר בתשובותיו (חיו"ד סימן פד
אות ב) ולענ"ד מצוה רבה להאריך בהדבר
[דדיני מילה] בכמה קונטרסים יותר משאלת
עגונה כיון שנוגע בכל ישראל. ע"ש.
מ"מ אכמ"ל בזה מאפס הפנאי.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi