* * * *
* * * * * * *
* * * *
* * *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב -
יו"ד, הערות סימן טו הערה א
ומקור דבר זה שהזכיר הרמ"א הוא מהזוה"ק
פר' ואתחנן (דף רסו ע"א). ע"ש. וכן הוא
ג"כ בס' רזיאל המלאך (דף ו סוף ע"ד)
שכתוב שם: ולכן כותבים במזוזה שד"י ונוקבים
את הברזל שעל המזוזה כדי שיהיה נקרא וניכר
שם שד"י להבריח המזיקים. יעו"ש. וראה
גם בדברי מרן בשו"ע שם (סי' רפו
ס"ה) שכתב שם: מקום שיש טינוף וכו' טוב לכסות
המזוזה, ובמקום טהרה טוב שתהיה המזוזה
נראית. ע"ש. וראה בביאור הגר"א (שם סק"ז)
שג"כ ציין מקור לדברי מרן הללו את
דברי הזוה"ק דפר' ואתחנן הנ"ל. יעו"ש. ומתבאר
לפ"ז דאף מרן ס"ל הכי דטוב
וראוי שיהיה שם שד"י נראה חוץ למזוזה, והוא שכתב מרן
דבמקום טהרה טוב שתהיה המזוזה נראית מבחוץ
דהיינו ששם שד"י יראה מחוץ למזוזה.
וק"ל.
וראה בשו"ת שבות יעקב (ח"ב
סימן קח) שכתב שם דלפי מאי דמבואר בשו"ע יו"ד (סי'
רפח ס"א) דצריך לשייר במזוזה גליון
בתחילתה כדי לגול את כולה, א"כ בשעה שיגולל
אותה ממילא יתכסה שם שד"י [שכותב
אותו מבחוץ כנגד מילת "והיה" או כנגד הריוח
שבין השורות עי' מרן ורמ"א בשו"ע
יו"ד סי' רפח סעיף טו] ע"י הגליון הזה, ולכן
צריך לנקב את הגליון כדי שיראה שם שד"י.
יעו"ש. ועכ"פ כמובן שצריך שתהיה המזוזה
מכוסה בזכוכית או נייר שקוף וכיו"ב
שלא יהיה שם שד"י חשוף ומגולה לגמרי, וכמו
שכתב הט"ז הנ"ל (יו"ד
סי' רפו סק"ה) דצריך לכסות את מקום הנקב שכנגד שם שד"י
שבמזוזה בזכוכית, שלא ימחקו האותיות ע"י
שממשמשין בה ביד בעת שמנשקים אותה
בכניסה וביציאה. וראה עוד בשו"ת
רע"א (סי' נח) שכתב טעם נוסף לענין כיסוי המזוזה
בזכוכית מפני שיש להזהר שלא לגעת במזוזה
ביד דהא בתוס' שבת (יד ע"א) מבואר דכל
כתבי הקודש אסור לגעת בהם ביד, ומזוזה
בכלל. יעו"ש. [ומנהג זה של הנחת היד על
המזוזה שאנו נוהגים מוזכר בדברי מהרי"ל
(במנהגים) ובאמת יש לו נמי רמז מן התלמוד
במס' ע"ז (יא ע"א) בעובדא דאונקלוס
בן קלוניקוס שראוהו החיילים שהוא מניח ידו על
המזוזה וכו'. ע"ש. אולם מנהג זה
של עשיית הזכוכית לא נזכר בש"ס וגם לא בדברי
מהרי"ל (הנ"ל), וראה בשו"ת
פאת שדך (סימן קל) שכתב דאפשר שהיו זהירין וזריזין
שלא למחוק. וע"ע בדבריו (שם) שעמד
לדון ע"פ הסוד דהמזוזה היא שמירה מן החיצונים
והמזיקים והברחתם, דצ"ע אם כיסוי
זכוכית אינו חוצץ האם י"ל דדמי לענין צואה
דבכיסוי תלי רחמנא וא"כ הזכוכית
חוצץ כנגדם שאין המזוזה פועלת עליהם או כבערוה
תליא מילתא דכל שהוא סו"ס נראה אינו
חוצץ, וציין דמדברי הזוה"ק (הנ"ל) משמע
דבראיה תליא מילתא ואינו חוצץ, אולם מצינו
בספרים דהחיצונים נמשלו לצואה רותחת
ונקראו ג"כ גילולים מלשון גלל וא"כ
אפשר דכיסוי זכוכית חוצץ ביניהם ובין השם.
ע"ש]. ומכל מקום כאמור ענין זה שיהיה
שם שד"י נראה מחוץ למזוזה אינו מעכב,
וכמתבאר מלשון מרן שכתב ע"ז בלשון
טוב שתהיה המזוזה נראית מבחוץ וכו', ובפרט
במקום שיש חשש שילכו כנגד המזוזה שלא
בצניעות וכדו' שב ואל תעשה עדיף.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi