* * * *
* * * * * * *
* * * *
* * *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב -
יו"ד, הערות סימן ח הערה א
ואל תשיבני מהא דאיתא בזוה"ק פר'
ויחי (דף ריח ע"ב) תאנא בשעתה דבר נש מית
אתיהיב ליה רשותא למחמי קריבוי וחברוי
מההוא עלמא וכו', אי זכאה ההוא בר נש כלהו
חדאן קמיה ומקדמי ליה שלם וכו', תניא
בשעתה דנפק נשמתיה דבר נש, אזלין כלהו
קריבוי וחברוי דההוא עלמא עם נשמתיה,
ומחזיין ליה אתרא דעידונא ואתרא דעונשא
וכו'. יעו"ש. ומתבאר מפשט הדברים
שאותם נשמות מקבלים את פניו ויוצאים לקראתו,
וכעין מה שאמרו נמי בגמרא ברכות (כח ע"ב)
על ר' יוחנן בן זכאי שאמר בשעת פטירתו
"הכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא
ללוותי". ע"ש בגמרא ובפרש"י. [וראה גם בהקדמה
לס' גשר החיים (עמוד טו) שהמחבר הגרי"מ
טוקצ'ינסקי הצביע בעת פטירתו על הכסא
שליד המיטה ואמר מורי ורבי ר' שמואל סלנט!
מורי ורבי ר' שמואל סלנט!. יעו"ש.
וראה גם בס' גוף ונשמה (עמ' 123). יעו"ש.
והוא ענין אחד דקרובי המת יוצאים
לקראתו ומלווין אותו]. דשאני התם שזהו
ענין נשגב השייך לעלמא דקשוט שהנפטרים
באים לקבל את פניו של האדם הצדיק שבא
עתה לחיי עוה"ב, אולם מה שהחיים יצאו לקראת
ארונו של המת הא לא מעלה ולא מוריד כלפיו
לא חלי ולא מרגיש, ולא אכפת ליה בזה
כלל, (ובזה אמרתי לבאר הגמ' בברכות (יח
ע"ב) בעובדא דזעירי דאזיל לאושפזיכתיה
בחצר מות [בית הקברות] ואמרה לו
"דפלניתא אתיא למחר" ואמרה הגמ' "דדומה קדים
ומכריז להו" ופרש"י מלאך שהוא
ממונה על המתים קדים ומכריז להו עכשיו יבא פלוני.
ע"ש. וכן אמרינן בגמ' (שם) עוד בענין
שמואל דאזיל לקבר אביו בחצר מות ואמר לו
אביו שהוא עומד למות בעת הקרוב, ואמרה
הגמ' דקדמי ומכרזי עליה בשמים שהגיע זמנו.
יעו"ש. דאפשר שכל הכרזות והודעות
אלו שפלוני מת ויבוא עכשיו וכו' הוא לצורך
קרוביו ואהוביו שיצאו לקראתו. וק"ל.
וכאמור דיציאת הנפטרים לקראתו הוא ענין נשגב
השייך לעלמא דקשוט). ועל כן רב אסי קפיד
שהוצרך לצאת מא"י ולבטל מ"ע זו של ישוב
א"י עבור אימו שכבר מתה, דאין בזה
שום מצוה דכיבוד.
וראה נמי בס' מעבר יבוק (מעבר ג פרק כג)
שהביא שם בביאור בקשת ברזילי הגלעדי
שאמר "אמות בעיר" והיינו משום
שיש הנאה למתים שבניהם ואוהביהם ילכו על קבריהם.
יעו"ש. וראה גם בס' גשר החיים (ח"א
פרק כט אות א). ע"ש. וי"ל דהכא נמי מה שהמתים
יש להם הנאה שיבואו קרובים ואוהביהם לקברם
לאו היינו משום הכבוד, דהא כאמור אין
להם חפץ בדבר זה של הכבוד המדומה, אלא
היינו משום שמצפים הם שיתפללו על קבריהם
ויתפללו עליהם (ועי' בזוה"ק פרשת
ויחי (דף רכה ע"א) דהעולה לקבר בשנה הראשונה של
הנפטר יש לו להתפלל עליו לע"נ ולא
לבקש על החיים. יעו"ש) וכן נמי גם מה שמתפללים
אצל הנפטר שהוא יעמוד בתפילה עליו לפני
כסא הכבוד, או שמתפללים לקב"ה שזכותו של
הנפטר תעמוד לו שתתקבל תפילתו, ג"כ
יש בזה עילוי ונח"ר לנפטר כי עושים אותו שליח
למליץ יושר לעמוד לפני כיסא הכבוד (ועי'
מה שכתבנו כיו"ב בשו"ת עטרת פז ח"א
חאו"ח (סי' י' עמוד רכב והלאה).
יעו"ש). ולהכי מצפים הנפטרים שיבואו קרוביהם
אצלם, אבל שיבואו אצלם סתם משום כבוד
או שיצאו לקראתם משום כבוד דקבלת פנים אין
להם שום חפץ בזה, דמאי מהניא להו בהכי
ולא מעלה אצלם ולא מוריד, ובאמת כן הוא
מפורש נמי במעבר יבוק שם דלהכי מצפים
המתים שיבואו על קבריהם, לתפילה ולהשכבה.
וע"ש בגשר החיים. וא"כ להכי
קפיד רב אסי ואמר אי ידעי וכו' כי נתכוין מעיקרא
ביציאתו זו רק סתם לצאת לקראת אימו משום
כבוד, והוא דבר שיש לחיים חפץ ורצון בזה
משא"כ למתים אין בזה שום תועלת ולהכי
קפיד ואמר כששמע ממות אימו "אי ידעי לא
נפקי". וק"ל.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi