* * * *
* * * * * * *
* * * *
* * *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב -
יו"ד, הערות סימן ד הערה א
זכור אזכור אשר העירני כאן היקר והנעלה
מר בריה דרבינא הגר"י יוסף שליט"א ראש
בימ"ד "חזון עובדיה",
דהא אמרינן בגמ' דביצה (ב ע"ב) וכן בכמה דוכתי כח דהיתרא
עדיף, והיכי אמרינן דאתינן הכא לחדש לדעת
מ"ד דס"ל אסור לאוכלן בכותח וכו' דהוא
מחמיר. והוא מותיב לה והוא מפרק לה, ע"פ
מש"כ בס' ראש יוסף עמ"ס חולין (קיא
ע"ב), דמ"ד דאוסר נ"ט
בר נ"ט ס"ל שאע"פ שיש בדבר זה טעם קלוש מאוד, אפ"ה יש
לאסור, דגם טעם קלוש כזה אסרה התורה.
ע"ש. ולכן לפ"ז יש ליישב דנקטה הגמ' את
החידוש אליבא דהאי מ"ד דאוסר, דדבריו
הם חידוש יותר גדול שאפילו בטעם קלוש כזה
שכמעט ואינו נרגש ס"ל לאסור מדאורייתא.
ע"כ.
ונומיתי לו, כי באמת מצינו כיו"ב
בדברי התוס' בעבודה זרה (מא ע"ב סוד"ה אמר
שמואל) אשר כתבו שם, דהיכא דטעמא דמ"ד
דאוסר הוא חידוש, משום דיש לנו טעם גדול
להקל ולהתיר, נקטינן לבאר את דבריו. ע"ש.
וראה גם בכללי החת"ס על הש"ס (אות ע),
ובהערות הרב המגיה הגאון רבי יוחנן סופר
שליט"א (שם אות עה). יעו"ש. וראה גם
בתוס' ברכות (טו ע"א) ד"ה להודיעך
כוחו, שכתבו ג"כ כיו"ב. ע"ש היטב. וראה גם
בדבריהם במס' שבועות (מ ע"א) ד"ה
להודיעך כוחו דר"ג. ע"ש. והוא תנא דמסייע לישוב
הנזכר, דהכא נמי י"ל דהיות וטעמא
דמ"ד דאוסר צריך יותר ביאור, משום דלפי הסברא
נראה יותר להקל בענין נ"ט בר נ"ט
כיון דהטעם שנשאר כבר נפגם ונחלש, ואפ"ה ס"ל
להאי מ"ד לאסור לכן נקטה הגמ' להדגיש
ולבאר את דבריו. וק"ל.
ועוד ראיתי הלום בצל"ח בחידושיו
למס' ביצה (ב ע"ב) שכתב, דהא דכח דהיתרא עדיף,
היינו דוקא באיסור דאוריתא, שאין רבותא
בדברי האוסר, שאף אם הינו מסופקים הא
קיי"ל סד"א לחומרא, ולהכי רבותא
הוא להודיע כח המתיר. אבל באיסור דרבנן אדרבא כח
דאיסורא עדיף, דמספקא היינו מקילים, דספיקא
דרבנן לקולא. ע"ש. והאחרונים עמדו על
חידושו זה של הצל"ח עי' בשד"ח
בכללים (מער' כ כלל פא), ובשו"ת מהרש"ם ח"ב (סי'
ריד אות כ), ובשו"ת כתב סופר (חאו"ח
סי' סג) ובשו"ת מנחת יצחק ח"א (סימן א אות
ג, וסימן סג אות ה) ועוד, במה שעמדו לפלפל
בחידושו זה של הצל"ח. וראה גם בס'
שערי שמואל (בית הספק סוף שער חמשה עשר)
מש"כ בזה ג"כ. ע"ש. ובאמת כיו"ב מתבאר
ג"כ באור זרוע (ח"א סי' תשמח)
שכתב שם כדברים אלו דאע"ג דכח דהיתרא עדיף, בדרבנן
כח דאיסורא ניחא ליה לאשמועינן. והוא
תנא דמסייע לדברי הצל"ח שחידש דבר זה
מדנפשיה. ע"ש. וראה גם בדברי מו"ר
שליט"א בשו"ת יבי"א ח"ו (חאו"ח סי' מב אות ג).
יעו"ש. וא"כ אף דעצם דברי הצל"ח
דבמילתא דרבנן החידוש הוא בדעת המחמיר וכו' לא
יעלו לנו מזור בנידון דידן כיון דהאי
מ"ד דאוסר נ"ט בר נ"ט ס"ל דהוא איסור
דאורייתא וכמ"ש הראש יוסף הנ"ל,
מ"מ מזה איכא תנא דמסייע לדברים הנ"ל, דחזינן
מינה דבכל היכא דדבר ההיתר הוא יותר פשוט
וברור, דעת האוסר הוא חידוש יותר גדול
במה שבא לאסור את אותו הדבר. ודו"ק.
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi