*   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *   *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יו"ד, מילואים סימן יא עמוד שלא

מה שעמדנו לדון אם הפריעה במילה הוא חיוב, מפני שהוא חלק במצוה, או שהוא אינו אלא לגלות העטרה, וכל שהיא נגלית מאליה גם בלא פריעה סגי בהכי. עי' במנחת חינוך (מצוה ב) שהביא את דברי מהר"ם ריקאנטי בפסקיו (סי' תקצח) שהזכרנו ג"כ בדברינו שכתב, דהא דאמרינן מל ולא פרע כאילו לא מל היינו בקטן, אבל בגדול א"צ לפרוע כיון שבחיתוך עצמו מתגלית העטרה והקרום התחתון יורד מאיליו למטה מהעטרה ומתגלית העטרה מאליה ומזה משמע דהפריעה אינה חיוב, והביא את דברי היש"ש ביבמות פר' הערל (עא ע"ב) שהשיג עליו דהא הפריעה היא הלכה למשה מסיני כמבואר מתוס' ביבמות וכו' וא"כ גם בגדול שייך דבר זה ושכן נראה ג"כ מהרמב"ם והחינוך שלא חילקו בכך דבגדול אין צריך פריעה. ע"ש.

וא"כ מבואר מהכי דס"ל דענין הפריעה מעכב בדוקא, מ"מ עי' בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח חיו"ד (סי' יג אות ד) שדן התם בענין מוהל שחתך הערלה ובא לפרוע את הקרום הרך שלמטה מהעור ולא מצא שום קרום לפרוע והניחו כך, אם זה הוי בכלל מאי דאמרו מל ולא פרע כאילו לא מל, ואחר שהביא את דברי יש"ש (הנ"ל) כתב, דכיון שלא מצא כאן הקרום י"ל דכבר נפרע אותו הקרום ע"י החיתוך ומקרי שפיר מילה ופריעה בידים דהמילה והפריעה נעשו כאחד, דאין עיקר המצוה שיהיה דבר זה בשתי פעולות אלא העיקר הוא שיקיים מצות מילה ופריעה יהיה מה שיהיה בפעם אחת או בב' פעמים וכל שנעשית המצוה כהלכתה לא אכפת לן, ומה שנקטו הרמב"ם ומרן ושאר הפוסקים ז"ל ואח"כ פורעין וכו' דברו בהוה שעל הרוב אינה מתגלית העטרה ע"י המילה לבד אלא עד שיפרע ביד, אך אה"נ אם נפרעה ע"י המילה מעיקרא ודאי דשפיר הוי מילה מעלייתא, ואין אומרים דאם לא פרע בידים לא מהני, וגם הרב שמח נפש (בדף מו ע"א) שקרא ערער על מנהג שאלוניקי דאינם קורעים העור הדק לעשות פריעה אלא דוחקים העור הפנימי עד שתתגלה העטרה, הנה ודאי זה אינו ענין לנידון דידן, כיון דבנידון דידן יש פריעה וקריעת העור רק שלא נעשה בציפורן אלא ע"י חיתוך המילה בסכין. עכ"ד. ע"ש.

וחזינן דעולה מן המדב"ר מדבריו דהרב ישכיל עבדי דס"ל דאף לדעת הגאון מהרש"ל ביש"ש דס"ל שמצות פריעה היא מצוה בפני עצמה היינו שצריך לכוין אליה, ומ"מ כל שעושה המילה ומכוין בחיתוך זה גם על הפריעה לחתוך הקרום הדק סגי, וא"צ לעשות הפריעה בנפרד בדוקא וע"י הציפורנים אחר החיתוך. ודוק מינא נמי לנידון דידן שאין קפידא לעשותו הפריעה בצפורניים בדוקא. וק"ל. וראה גם בשו"ת יבי"א ח"ז הנדפ"מ חיו"ד (סי' כב). ע"ש. ואכמ"ל.


למטה

All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi