*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, מילואים סימן י סוף אות ד עמוד רעו
אשר הבאנו מפי סופרים ומפי ספרים
שהעלו דדעת רוב הפוסקים היא דלא כהרשב"א, דס"ל
דלא אמרינן בצדקה אמירתו לגבוה
כמסירתו להדיוט ופליגי עליה. הן אמת כי עתה ראיתי
בשו"ת מים חיים להגר"י
משאש הנדפ"מ חלק שני (חיו"ד סי' עו) שבתשובה שהשיב שם
בענין צדקה עמד ג"כ בנידון
זה דאי אמרינן בצדקה אלכ"ל, ואחר שכתב שם דדעת הרמב"ם
היא דאמרינן בצדקה אלכ"ל
וכמבואר בדבריו בפ"ב מהל' מכירה ה"ז ובהגהות מימוניות
שם, מ"מ מצינו שהרשב"א
בתשובותיו סי' תקס"ג וסי' תרנו דפריש יאות דבצדקה לעניים
לא אמרינן אלכ"ל ומצי הדר
ביה, וא"כ גדול הוא כח הרשב"א דנקטינן כוותיה הן מצד
שהוא בתראה והכריע להקל, והן מצד
שכתב מוהרשד"ם בחחו"מ (סו"ס מג) שכמה פעמים
מורו הגדול מהר"י טאיטצאק ז"ל
כאשר היה רואה סברת הרשב"א ז"ל היה שוקל ומחשיב
אותו כנגד רוב הפוסקים וכ"כ
בשמו גם הרב יד מלאכי בכללי הרשב"א והריטב"א בסי' ז.
והמשיך הרב מים חיים שם וכתב: ואחר
כל הדברים האלה נטיתי ליבי לעמוד על דעת מרן
מלכא ז"ל דאתכא דידיה סמכינן,
ואחר שכתבתי מה שכתבתי בפלפל"ת כל שהיא נגלו לעיני
דברי הספר הבהיר בקש שלמה (דף יט
ע"ב) שישב על מדוכה זו והעלה בראיות דדעת מרן
ז"ל היא כדעת הרשב"א
וסיעתו ז"ל דלא אמרינן בצדקה לעניים אלכ"ל, וכתב עוד שכן
כתבו שלשה מטיבי לכת הגאונים
הגדולים הרבנים בעל שער אשר ובעל בני יעקב ובעל
משאת משה בכמה מקומות מספריהם
הקדושים שדעת מרן הקדוש זיע"א היא דבצדקה לעניים
לא אמרינן אמירתו לגבוה כ"ל
ויכול לחזור בו ואין נזקקין לו. עכ"ד. ע"ש. ומתבאר
מהכי שדעתו היא דנקטינן שפיר
כהרשב"א דלא אמרינן בצדקה אלכ"ל. ואיברא דיש לעמוד
טובא בכמה דברים וענינים המבוארים
כאן בדברי המים חיים הללו ודו"ק, ואין הפנאי
מסכים לע"ע, ובעה"י עוד
חזון למועד.
רק זאת אציין דמאי דמתבאר מדבריו
דנקיט בפשיטות בדברי מהרשד"ם שכתב דסברת הרשב"א
עומדת כנגד רוב הפוסקים ומכלל
דבריו משמע דהוא נמי בפני דעת הרמב"ם דעלה קאי, יש
לעיין בדבר, כי יש לומר שכל שדעת
הרמב"ם מצטרפת עם רוב הפוסקים הכי נקטינן, ועי'
היטב בשו"ת לב שמח לגאון רבי
אברהם אליגרי (חיו"ד סימן ב). יעו"ש. ומה גם דהנה
ביד מלאכי (שם) הביא את דברי
מהרשד"ם בזה"ל: "וכמה פעמים מורי הגדול כמוהרר"י
טאיטצק כאשר בדין אחד היה רואה
סברת הרשב"א כמעט היה שוקל ומחשיב אותו כנגד רוב
הפוסקים". ע"כ. ומדנקט "וכמה
פעמים" משמע שלא תמיד עשה כן, ומדנקט "כמעט" משמע
שלא כנגד כל הראשונים ממש ואפשר
באמת כדאמרן שכנגד הרמב"ם לא. ואכמ"ל. [ושוב
שאלתי הלום למו"ר שליט"א
בענין זה, והשיב לי, כי בכלל דברי מהרשד"ם אינם מוכרחים
תמיד ואין זאת שסברת הרשב"א
חשובה כנגד רוב הראשונים אלא בסברא חשובה במיוחד.
ומדברי יד מלאכי הנ"ל איכא
תנא דמסייע למר שליט"א דנקט "וכמה פעמים" ומשמע שלא
תמיד. ועכ"פ במקום שהרמב"ם
הוא עם רוב הראשונים יש לשקול הדבר טפי ואפשר שאף
מהרשד"ם מודה בהכי וכדאמרן. וק"ל].
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi