*
* * *
* * *
* * *
* * *
* * *
* *שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
ב - יו"ד, מילואים סימן ח עמוד רמז
בענין מה שעמדנו לדון אם כיבוד או"א
אחר מיתתן הוי מדאורייתא או דרבנן. הנה הלום
ראיתי בשו"ת ארץ צבי פרומר ח"ב
(בחידושים למס' בב"ק ט ע"א, דף רנו ע"ב) שעמד שם
בהא דקיי"ל (כתובות פח ע"א)
דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב, ומ"מ איכא מצוה
שיפרעו היתומים חוב אביהם משום
כיבוד אב, ומדברי רש"י בכתובות (שם) מתבאר דהוא
תקנה מדרבנן. והקשה הארץ צבי
דלכאורה למה לא יהיה בזה חיוב מדאורייתא דהא כיבוד
אב דאורייתא הוא, וכתב לתרץ דהא
בהגהות אשרי (פרק הכותב) כתב דהיכא דלא נשאר גם
מטלטלין מהאב דאין הבן חייב לשלם
משל עצמו כלל ואפילו מצוה ליכא דהא הבן אינו
חייב לכבדו לאב משל עצמו. וסיים
דלפ"ז י"ל דאפילו כשהשאיר לו האב מטלטלין, מ"מ
חשיב משל הבן דהא כבר הוא ירש זאת
ועתה זה שייך לו, ומ"מ מדרבנן איכא מצוה לפרוע
כיון דנפל לו מאביו הוי קצת כמו
משל אביו, אולם חיוב גמור ליכא כיון דבאמת הוא
שלו. עכ"ד. ע"ש.
והנה מתורף קושייתו של הרב ארץ
צבי משמע דפשוט לו דכיבוד או"א אף לאחר מיתה הוי
דאוריתא, דהא על כיבוד דלאחר מיתה
מיירי, וסיים בקושייתו "דהא כיבוד אב דאורייתא
הוא", ואם ס"ל אפילו על
הצד דכיבוד או"א אחר מיתה דרבנן היא מאי מקשה בחוזקה כ"כ
יכל לתרץ בפשיטות דכיון דמיירי
אחר מיתה הוי רק דרבנן. ודו"ק.
אלא דק"ק על דב"ק ז"ל
דמדוע לא הזכיר כלל מענין זה דחזינן דאית ביה עקולי ופשורי
בדברי הפוסקים אם כיבוד או"א
אחר מיתה הוי דאורייתא או דרבנן, וכתב בסתמא
ובפשיטות דהוי דאורייתא בלא לעורר
ע"ז כלום. ומ"מ ברור הוא דדעתו היא דאף כיבוד
או"א אחר מיתה הוי דאורייתא.
וק"ל. [ולכאורה לפי הסוברים דאחר מיתה הוי דרבנן
אייתי שפיר ליישב קושיא זו, אולם
מ"מ גם אם הוי דאורייתא שפיר ישב זאת הארץ צבי,
וכאמור נראה שכן היא דעתו ז"ל
דכיבוד או"א אחר מית הוי דאורייתא. וכן עיקר].
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi