למעלה
שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך
א - או"ח סימן יב
נשאלתי, אם מותר בשבת למלאות מים
בשקיות הנילון לעשית קרח, אשר
דרך פעולתם היא, שבשקיות הללו ישנם חריצים כעין תבניות קטנות, וכשממלאים מים בשקית,
מוצאים המים את נתיבתם להכנס בתבניות קטנים אלו, ולאחר
מכן קושרים את פי השקית בב' רצועות שבפי השקית, ומניחים
אותה בתא ההקפאה והכל נקפא, ונעשים ע"י זה קוביות
קטנות של קרח בתוך התבניות, וחותך מהם ככל אשר ירצה. האם יש חשש לעשות כן בשבת?
א) הנה על עצם עשית הקרח בשבת, כבר
הניף מו"ר מרן מלכא שליט"א, את ידו לקולא
כמבואר בדבריו בחו' קול סיני (אייר - סיון תשכ"ד, בהל' יו"ט, הערה 93) דאע"ג דאמרינן בגמ' שבת (צה, ע"א) מגבן חייב
משום בונה, הכא ליכא למיחש במה שמניח את תבניות המים בתא ההקפאה שבמקרר, והם נקפאים, משום שאינו עושה כאן שום מעשה בידים
להקפיאם, אלא רק שנותן המשקים לתוך המקרר וההקפאה נעשית מאליה, משא"כ במגבן הוא מקבץ ומקפיא את הגבינה בידים כמבואר בדברי הרמב"ם (פ"ז,
מהל' שבת, ה"ו), ולכן לכל היותר הווי הכא גרמא בעלמא, וכבר אמרינן (בשבת קכ, ע"ב) לא
תעשה כל מלאכה, עשיה הוא דאסור
הא גרמא שרי, ולדעת הרבה פוסקים גרמא
מותרת אף לכתחילה, וכמש"כ הגאון רבי ישמעאל הכהן
בשו"ת זרע אמת ח"א (חאור"ח, סי' מד), והגאון
רבי יוסף ידיד בשו"ת ימי יוסף מהדורא בתרא (חאור"ח, סי' יב) ועוד, ע"ש. וראה גם בדבריו בשו"ת יחוה דעת (ח"א, סי' ל) מש"כ בזה עוד. (ומה גם דעוד יש להוסיף ולומר דהוי הכא
בנין עראי, שהרי הקרח הזה לאחר שמוציאים אותו מתא ההקפאה אינו נשאר בבנינו אלא וחם
השמש ונמס, ומבואר בירושלמי דשבת (פ"ז, ה"ב) דבנין לשעה לאו שמיה
בנין, וכבר הארכנו בס"ד במקום אחר בדעת הבבלי בזה אם אכן ס"ל
כדברי הירושלמי הללו, ושבחת"ס בתשובותיו (חאור"ח, סי' עב) מבואר דאכן
גם הבבלי ס"ל הכי, ושכן הוא ג"כ דעת הגאון
רבי חיים פונטרימולי בס' פתח הדביר (ח"ג, סי' שטו) והשואל ומשיב במהדורא
רביעאה (ח"ג, סי' כח), ועוד. ובאמת כ"כ בשו"ת חלקת יעקב ברייש (ח"ג, סי' קיג) דמהאי טעמא
יש להתיר את הקפאת הקרח בשבת, וליכא לחשוש משום בונה
דהרי הוי בנין עראי, ואפילו מבנין עראי הרי זה גרוע, וכיוצ"ב
כתב ג"כ בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג, סי' ל,
אות ד), וגם מו"ר בדבריו שם צירף לסברא זו, ע"ש), ובפשוטם של דברים משמע
דאע"ג שנעשים כאן צורות, כי הכא דנידון דידן
שנעשים ריבועים קטנים של קרח, ג"כ יש להתיר כמתבאר מדב"ק
בשו"ת יחו"ד (שם), יעו"ש.
וראה היטב גם בשו"ת יבי"א ח"ה (חאור"ח, סי' כח), ע"ש.
למטה
All rights reserved © 2003 Harav Pinhas Zbihi